אין זה פלא מדוע הראביי הרפורמי לא מתרגש ממחאות כאלו ואחרים, הוא יודע כי מדובר במשחק כלפי חוץ בלבד, במקומות היכן שאין מצלמות שם יושבים החרדים עם הראביי הרפורמי ומדברים עמו כאילו היה אחד משלהם. בכנסת רואים את מאיר פרוש מוחה בועדת החוקה, וככה גם במליאה היכן שצעק על הראביי הרפורמי כשראה כי מצלמים, המציאות שגלעד קריב ניגש לדבר עם פרוש זה מפני שהאמין כי לא רואים ויוכל לדבר עמו. הוא אף לא מונע ממנו למחות בועדה, הוא לא הזמין סדרנים לסלקו, ההיפך, הוא נתן לו עשרים דקות של מחאה הוא פיזר את הועדה עד לסיום המחאה, קריב קלט את כללי המשחק, כלפי חוץ חייבים לשחק מוחים ומפגינים, אבל מאחורי הוילון שמה אפשר לשבת ולדבר ולנהל עסקים
לא תאמינו, משה גפני הצליח לדחוף את הבן שלו להסתדרות הציונית שם יש לו תפקיד עם משכורת מכובדת, ובשביל להצדיק את עבודתו הוא מנהל עסקים עם הרפורמים. השבוע דווח כי הבן של גפני סידר לאריה דרעי מפגש עם אחד מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה שם נרקמו עסקים כאלו שתאפשר עיסקאות עם הרפורמים בהסתדרות הציונית
עצם הישיבה בהסתדרות הציונית זו מכה קשה לאידיאה החרדית, מחיקת העקביות מ’דגל התורה’ שהצטרפה לש”ס בפשע הגדול והנורא של שיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית, ואם חשב מי שחשב שזה למען תקציבים בלבד, אז עתה אנו לומדים כי מדובר בעיסקאות שעושים עם הרפורמים בארגונים הללו, וכמובן רחוק מן המצלמות ובתקוה שמה שפחות יידעו על שיתוף הפעולה
אלו פני החרדים של ימינו, מכרו את הכל למען תקציבים וג’ובים, זה כל חיי רוב החרדים של ימינו. גם הקנאים עושים אותו דבר למען הרבה כסף מחוץ לארץ, הכל כמעט בנוי על כסף. הועדה לענייני תקשורת אף היא עסוקה בגריפת מיליונים, הראש כולו הוא באיך לעשות כסף ולא עוד באידיאה באמת הפנימית, אין את זה עוד, בבני ברק מחקו כל זכר לכך, ובואו תראו אין שום מחאה מהיכן שצריך להיות על מעשים כאלו
חיים שאולזון
