ישנם מי שרוצים לטעון כי ההבדל הוא בנכדים המנהלים את העניינים. יש הרבה אמת בזה, אבל יש עוד חלק שהוא לא פחות חשוב וצריך לזכור זאת שמשנת תשע”ג הגר”ח קנייבסקי כבר לא היה במיטבו והבן והנכד ניהלו אותו, הכינו אותו לכל דבר והם אלו שניהלו את המו”מ עם הפוליטיקאים, הם אלו שהכתיבו. עתה הדברים השתנו ויש מי שמנהל את העניינים. הגאון רבי גרשון איידלשטין הוא במלוא חושיו וקולט ענין מהר והחליט בעצמו והנכד מוציא אל הפועל, נתניהו וגם לא דרעי ואפילו לא גפני יכולים לעשות עסקים עם הנכד, צריכים הפעם להגיע להגאון רבי גרשון איידלשטיין הוא זה שמחליט
הפוליטיקאים החילונים מתפלאים מה קרה בין לפני שנה לימינו אלו. הם האמינו כי כל מה שהם מסכמים עם הנכדים הם סיכמו עם הגר”ח קנייבסקי וכלל לא ידעו כי אין זה כך. היום הם קולטים מה זה כאשר מנהיג מחליט לעומת נכד שיכול לשחק פוליטיקה וגם למכור את כל היהדות תמורת הרבה כסף ולא כאן נכנס לפרטים
מכיר אני את רבי גרשון לפחות שישים שנה ויותר, בשנים ההם איש לא היה מאמין כי הוא יהפוך למנהיג, לא אשכח לפני ארבעים שנה כשמישהו הזכיר כי הוא יהיה עוד מנהיג העלו חיוך התקשו להאמין. רבי גרשון היה תמיד מלא חיוך עם הבחורים אהבו אותו הרגישו עמו כחבר ממש וקשה היה לקבל שהוא יהפוך למנהיג. אבל דבר אחד הכל ידעו כי הוא אדם ישר ואיש אמת, ובכל נושא וענין הוא יחשוב כמה וכמה פעמים לפני שהוא יחליט
הפוליטיקאים החילונים וגם החרדים מתרגלים עכשיו למשהו חדש שלא היינו רגילים אליו במיוחד לא בשנים האחרונות
חיים שאולזון
