מאשימים אותו בשחיתות, ומה הוא עושה, מחלק ממתקים לבחורי ישיבות, עורך כינוסי חינוך ומתעלם מן העיקר כי תפקידו של ראש העיר הוא בראש וראשונה לנקות את הזבל להבטיח שירותים עירוניים פיזיים בטרם עוסקים בעניינים רוחניים. ולא חלילה שאין צורך בפעילות רוחנית, אבל לא לשם כך קיים ראש העיר, תפקידו הראשון ולפני הכל למנוע שחיתות להבטיח כי מנקים את הזבל, עיר נקיה, התחבורה עובדת כמו שצריך, אין פקקים ועוד מאה דברים כאלו, אז משום מה בכל אלו בני ברק אינה מצטיינת בחוזקה וביופיה, יותר ויותר טענות שומעים על דרך ניהול העיר ובעיקר שירותי העיר, ואולי טועים ראשי העיר הרוחניים כאשר הם ממנים בן תורה לראשות העיר, לתפקיד הזה צריך מנקה זבל, הוא יתאים הרבה יותר
אני מגיב בכך על התפיסה החדשה זו שגורמת לציבור לסבול. אין חלילה כוונתם רעה, הם מדברים מתוך שבחו של אדם אבל שוכחים כי לא כל ראש ישיבה וראש כולל מתאימים לראשות עיר, אפשר לתת שיעורים הכי טובים ולהיות ראש עיר הכי גרוע, לתפקיד הזה צריכים מי שמסוגלים ויכולים להריץ את העיר בכל התחומים הגשמיים והרוחניים כאשר הגשמיים קודמים, ראש עיר חייב לדאוג לשירותים חיוניים ואלו קודמים לחלוקת ממתקים לבחורים כאשר הם חוזרים לישיבות
חלילה אין לפסול פעולה כלשהי, אבל המעשה הזה נעשה על ידי הוראות יחצני”ם המבקשים לבנות לראש עיר תדמית כזו אשר תרחיק ממנו את האשמות הקשות על דרך ניהול העיר ובעיקר על השחיתות בה
עיר חרדית מתקשה להתמודד עם המציאות של ראש העיר שממלא את תפקידו נכון, הוא חייב להיות כזה שמסייע לכל העיר. מן הרגע שמי נבחר כראש עיר הוא מייצג את כל העיר וחייב לשרת את כולם לא רק חלק בה, וכאן בעיית בני ברק, שראשי העיר בה משרתים את הקרובים להם ואחרים סובלים
חבל שראשי הערים אינם נבחרים על ידי הציבור, אם זה היה כך הכל היה נראה אחרת. מכתיבים מועמד ומפרסמים חוב קדוש להצביע בעדו ומי שמשלמים את המחיר הם התושבים הסובלים סבל בל יתואר
חיים שאולזון