כל עוד הויכוח הוא חסידי לכאן או לכאן גם אם יחלקו אפשר להבין מדוע רבנים לא ירצו להתערב, אבל באו מים עד נפש, הנוער מתדרדר בצורה כל כך קשה, נוצר מצב חדש כזה המאיים על עתיד החסידים בכלל, כאשר ה’קבוצה’ היא היום הגורמת למצב הזה, חובת הרבנים להתכנס ולהחליט על צעדים שיעצור בעד הסחף הזה ובידם הדבר
נוצר מצב חדש, אי אפשר עוד לנסוע ‘לקבוצה’ כפי שנסעו בעבר חזרו לישיבה, היום כשנוסעים חייבים לוותר על מעמד ‘תורתו אומנתו’ שפירושו כי אתה לא עוד בן ישיבה ובשל הויתור הזה מאפשרים לך להיות שנה או שנתיים בניו יורק ב’קבוצה’, אבל כשחוזרים גם אם אינך מתגייס מיידית אתה בידי הצבא הם יכולים לחייל אותך, ואין זה משנה מתי שזה יהיה, אתה לא עוד בן ישיבה אתה יכול לעשות מה שבא לך
החורבן מתחיל הרבה קודם, מפני שבעבר כאשר נסעו ל’קבוצה’ עדיין היית בחור ישיבה והמשמעת בישיבה השפיעה, לא רצית לאבד את המעמד הזה, אבל היום כשאתה מגיע ל’קבוצה’ אתה כבר לא עוד בן ישיבה אתה יכול לעשות מה שבא לך, הנהלת הישיבה אין לה יותר כל השפעה מפני שגם אם יסלקו אותך תלך לעבוד תסתובב בניו יורק או באמריקה תעשה חיים תעבוד תעשה כסף וכשאתה שב אתה באותו מצב, אין להנהלת הישיבה עוד יותר כל כח להחזיק אותך במסגרת
מציאות היא, שזה כמה שנים שיש הסכם עם הצבא וזו גרמה לכך, שאצל כל בחור הסיפור אחר, וכזה שחלק לפחות מתדרדרים בצורה נוראה, לכן אין מנוס חייבים לעשות, זה בבחינת עת לעשות, חלק לא רוצים לשוב לארץ אז הם כאילו נוסעים ל’שליחות’ כשלמעשה הם נוסעים לטייל בעולם, ואין זה פלא שהם מתדרדרים
היה מי שהציע שאולי יתחילו לנסוע לקבוצה בגיל צעיר יותר כשעדיין אין את הבעיה עם הצבא, וכשישובו יוכלו בשקט להמשיך ללמוד בישיבה, במצב שנוצר אולי זה הפתרון אם לא רוצים לוותר לגמרי על ‘הקבוצה’. להשאיר את המצב כמות שהוא פירושו לאבד מאות תמימים, ונפילתם על ראש הרבנים שיושבים עתה בחיבוק ידיים ואינם עושים דבר
