בעקבות הויכוח שפרץ בענין ההצטרפות של גורמים בדגל התורה להסתדרות הציונית, היה מי שנזכר שכאשר ש”ס הצטרפה להסתדרות הציונית יתד נאמן יצאו בהתקפה קשה עליהם היתכן שעשו דבר שכזה, כאשר הם מתעלמים מן העיקר שש”ס מעולם בהיסטוריה שלהם לא היו חרדים. הם כינו את עצמם ‘חרדים’ אבל אידיאית הם אפילו לא התקרבו לכך מפני שלא היה להם ענין בכך, הם ביקשו להיות מזרחניקים בעטיפה חרדית ושיחקו כאילו שהם חרדים. כאשר כל גדולי התורה חסידים וליטאים היו נגד הצטרפות לממשלה ואסרו באיסור חמור שיישב שר חרדי בממשלה הם הכריזו כי הם ספרדים והחלטות האשכנזים לא מחייב אותם וישבו בממשלה
מי שילמד את דרכי ש”ס מן הרגע הראשון שלהם הם הלכו בדרכי המזרחי. מי שהיו להם בעיה עם זה היו הליטאים מפני שבשנים הראשונות היחסים ביניהם היו טובים כל מעשה שנגד את השקפת הליטאים פגע בהם. הרב עובדיה יוסף אז מצא דרך איך לצאת מזה בטענה כי הם ספרדים ומעולם לא קיבלו את מנהגי והחלטות האשכנזים ולכן עשו הכל כמו המזרחי
כאשר דגל התורה תקפה את ש”ס על המעשה שעשו, במקום לכתוב את האמת כמות שהיא שהם מעולם לא היו חרדים אידיאית, שיחקו במשחקי מילים כאילו שש”ס היא חרדית, מבלי שאפשר בכלל להוכיח שהם חרדים. אצל ש”ס חרדי פירושו חולצה לבנה וכובע ישיבתי, בדיחת הבדיחות הלעג הכי גדול שאפשר לעשות מחרדים עשו אז אנשי ש”ס
כאן המקום לומר לאנשי דגל התורה כי הם אשמים במצב שנותר בש”ס, מפני שהם מעולם לא לימדו אותם ‘השקפה חרדית’, הם לימדו אותם ‘השקפה ליטאית’ ולא ‘אידיאיה חרדית’ שהיא התבדלות מן החילוני במקסימום שרק אפשר
הטענה על הצטרפות להסתדרות הציונית היא לדגל התורה, הם לכאורה טוענים כי הם יודעים מה הפירוש להיות חרדי, איך הם נתנו רשות לאנשיהם לעשות זאת. גם כאשר רבנים באמריקה נתנו היתר לכך, גדולי הליטאים בארץ היו צריכים להיכנס עימם לוויכוח בנושא הזה ולהסביר להם את הבעייתיות של הענין. – שימו לב, אחד מגדולי רבניהם שהתירו זאת השבוע חזר בו והודיע כי אינו שותף יותר לענין
חיים שאולזון
