פרץ עשה את הדבר הנכון

אם נלמד את מה שקרה כאן נמצא, כי לא היתה להרב רפי פרץ ברירה לעשות אחרת ממה שעשה, ומכל הבחינות, ההלכתיות והפוליטיות. כאשר נחתם ההסכם בין השניים נקבע במפורש כי שומרים את המקום השני לסמוטריץ’ ברור היה כי זקוקים לו בשביל להבטיח את אחוז החסימה, וגם אם נניח שההסכם היה כי בכל מצב פרץ הולך עם בן גביר הוא לא בעל הבית להחליט על הרס הבית היהודי ולגרום לחכי”ם הלאומיים האחרים שישארו בבית בגלל הסכם שאינו מאפשר לעבור את אחוז החסימה

שאלת השאלות היא האם מותר להתאבד? יהיו מי שיטענו כי פוליטית אין כל בעיה עם זה, יתכן, בתנאי שזה נוגע לך בלבד ואחרים לא ינזקו מכך. ברגע שאחרים עלולים לסבול מכך, כאשר אתה מתאבד אתה הורג אחרים וזה אסור בתכלית האיסור

אם פרץ היה מבקש להוכיח כי הוא מקיים את מה שהבטיח, הוא היה קובר את עצמו את בן גביר ועוד אחרים, וסותם את הגולל על ה’הבית היהודי’. הציונות הדתית מתפלגת, קורה להם את מה שקורה לחרדים שהם הרבה קבוצות, אך בניגוד לחרדים שמבינים כי בערב בחירות מזיזים הצידה את האגו והשנאות, השיקולים הפוליטיים קודמים, הדתיים לאומיים אין להם את הכח הזה, ומזל שיש להם רבנים שייאלצו אותם לעשות את הנכון. בניגוד למה שהיה מקובל כי במזרחי המפד”ל או ‘הבית היהודי’ בכל עת בשם האחר שלו לרבנים לא היתה השפעה על הפוליטיקה, מתברר כי דוקא בענין הזה הרבנים הם אלו שהכריעו והורו לרפי פרץ לפרוש מ’עוצמה יהודית’ ולהצטרף לבנט וסמוטריץ’. אסור לשכוח, פרץ ויתר על המקום הראשון, כל מלחמתו עם סמוטריץ’ היתה על מי שיעמוד בראש מי ינהיג, ובסופו של דבר לא הוא ולא הוא ינהיגו, בנט הוא שזכה מן ההפקר מן המחלוקת שבין פרץ וסמוטריץ’ והוא מוצב במקום הראשון

הגישה התורנית ידועה כי הולכים אחר הסוף, גם אם הדברים נעשו בדרכים לא מקובלים ואף אסורים, אם הסוף היה טוב הוא הזוכה. לאחר הבחירות נדע אם ‘ימינה’ הצליחה, על פי הסקרים בינתיים היא תקבל יותר מן העבר, במצב אחר יתכן ואף מפלגה לאומית לא היתה עוברת את אחוז החסימה, ולכן פרץ עשה את הצעד הנכון, אסור היה לו לתת יד להתאבדות כללית של הרס המפד”ל. סביר מאוד שבצעד הזה הוא מנע מ’אוהבי’ המזרחי בתקופת פורים לשמוח ב’מחיית העמלק’ שלהם