פילוגי קהילות עובדה ויש לחיות עימה

לא תמיד זו ברכה, במיוחד בקהילות הקטנות, אם כי לעיתים גם שם היכן שקשה להסתדר אחד עם השני עדיף שכל קבוצה תעשה שבת לנפשה. אבל כאשר מדובר בקהילות גדולות לא יתכן שיהיו שלימות לתמיד, ברגע האמת זה מתפוצץ. מי שילמד את כל הקהילות הגדולות מיום יסודן ימצא כי הם עברו כמה פילוגים לפני כן, ואין כל ערבות שלא יהיו עוד כאלו. מטבע הדברים אי אפשר לחיות יחד בציבור כל כך גדול, אי אפשר לספק את הצרכים של כל כך הרבה אנשים ברוחניות ובגשמיות

בטרם אגש למה שקרה וקורה בקהילות החרדיות הגדולות אעבור ל’חכמת’ יהדות ארצות הברית איך הם פותרים את המצב הזה בבתי הכנסת הגדולים. למי שאינו יודע, במיוחד בעבר, היו בתי כנסת שהיו להם ארבעת אלפים חברים, הרבה בתי כנסת היו להם יותר מאלפיים חברים, הרבה חסידויות היו שמחות שיהיו להם חסידים כמספר החברים באותן בתי כנסת. שם פיתחו עשרות תוארים למאות אנשים. לא רק נשיא בית הכנסת ועשרה סגנים, גם נשיא ה’קידוש קלאב’ ועשרה סגנים, נשיא ה’מען’ס קלאב’ ועשרה סגנים ועוד כל כך הרבה ועדות וכל מיני שמות שבכל אחד מהם מישהו אחר נושא בתואר, ככה שלעיתים כמה מאות מסתובבים עם תוארים שכל מטרתן אחת, להבטיח את שלימות המקום. חייבים לספק הרבה צרכי אנוש. השיטה הזו שיש רבי אחד ורק הוא והבנים שלו מחזיקים את הגה השלטון וכל היתר בשר בהמה לא יכול להחזיק הרבה זמן, כי בסופו של דבר זה מתפרק

לא כולם זקוקים לתוארים, אבל הרבה מאוד זקוקים למילה טובה לקצת כבוד ובעיקר להרגיש טוב, ואם מי שעומד בראש אין לו את החכמה איך להבטיח למה שיותר שירגישו טוב בקהילתו, בסופו של דבר יברחו יחפשו מקומות אחרים

כשעוברים על הקהילות סאטמאר באבוב וכל החסידויות בלי יוצא מן הכלל כולם התפלגו במוקדם או במאוחר. אפילו קרלין לפני שנים התפלגה בין האלטע ליונגע, צאנז קלויזנבורג התפלגה והיום יש קלויזנבורג בניו יורק וצאנז בנתניה. מי שמחזיקים בינתיים מעמד הם בעיקר הקטנים שגם שם הם מתפלגים לאחר סיבוב זה או אחר – רוב החסידויות של היום הם תוצאה של פילוגים בעבר

אפילו ויזניץ התחלקה והתפלגה. בבני ברק היה זה פילוג ממש, בויזניץ מונסי היתה זו חלוקה לשמונה, וכאשר לומדים היסטוריה אפילו חב”ד לפני שנים יצאו ממנה כמה חסידויות, והיום אמנם יושבים יחד אבל ישנם משיחיסטים וישנם שפויים

אותו דבר קורה עכשיו לגור ועליה להשלים עם מציאות החיים עם הטבע האנושי והחסידי. גם גור בעבר התפלגה פרשו ממנה, ומה שקורה עתה זה חלק מן המציאות שעלולה להתפלג עוד יותר בסיבוב הבא, ונאחל כאן לכולם אריכות ימים ושנים כך שזה יקרה מאוחר יותר. לא יתכן שקהילות גדולות וענקיות יתקיימו הרבה מאוד זמן. מזלה של סאטמאר שהתפלגה וגם שם בתוך הקהילות אתה לא יודע מתי זה יתפרץ, יותר מדי ממתינים בסיבוב

וכאן אני מגיע לצורת הפילוגים. כן, ברגע הראשון בתקופה הראשונה מחלוקת קשה, תשמע מילים קשות של אלו על אלו ואף יעשו מעשים אשר לא ייעשו. אבל עם הזמן זה דועך, ובסאטמאר למשל, למרות המלחמות שהיו, היום תמצא את אלו עם אלו יושבים יחד למרות שהרבי’ס האחים עדיין לא הגיעו לשלב הזה. בתולדות אהרן למשל האחים הרבי’ס כבר יושבים יחד ובאים זה לשמחתו של האחר. בבאבוב שם ה’ ישמרנו השנאה כל כך קשה וזה גורם שרבים בורחים מהם לא רוצים להיות חלק מהם. מצד אחד הם משחקים אנשים נחמדים ומאידך כאשר פורצת השנאה הם מתגלים במלוא כיעורם. הכוונה כאן ל-48. הצד של 45 היו כבר מזמן מוכנים להשלים עימם, אבל ב-48 עדיין לא בשלים לכך

השאלה היא האם יש טעם בגור להלחם כפי שהם נלחמים, או שאולי עליהם להיות חכמים ומציאותיים ולהפיק את המקסימום של עתיד טוב וחזק יותר על ידי שינוי טקטיקה. המציאות הוכיחה שאף קהילה לא הצליחה לשבור את המתפלגים כולם קיימים עד היום הזה וככה זה יהיה גם בגור, אז איזו תועלת תצמח ממלחמה?

כמי שחי את ההיסטוריה החרדית ובמיוחד את המלחמות הפנימיות בין הקהילות ובתוכן, במשך של חמישים שנה לפחות, העצה שלי היא לראשי גור, לחזק את הבית פנימה ולהתעלם מן הפורשים, מי שרוצה ללכת שיילך, תבטיחו את מה שיש לכם, תתקנו היכן שצריך תיקון, במקום לנהל רשימות מן הסוג שרוזנבוים מנהל, תנהלו רשימות מי זקוק למילה טובה, את מי צריך לחזק במי פגעו ואת מי צריך לקרב, ככה תשאירו אצלכם פי כמה ממלחמה ששם תפסידו עוד רבים אחרים כפי שזה קרה בקהילות אחרות. הטבע הוא אותו טבע, ואם יש מי שחושב שבאלימות או בכח יצליח, אז אלמד אותכם את מה שלמדתי לפני ארבעים שנה ויותר, כי המח חזק פי מאה מהכח, תעבדו עם המח ותנצחו את האוייב שלכם

תזכרו, כי גם במלחמה שמנצחים בה משלמים מחיר. ישראל ניצחה במלחמת ששת הימים אבל שילמה מחיר של כמעט 650 הרוגים ואלפי פצועים. ככה זה במלחמות מן הסוג הזה, גם אם תאמינו שתנצחו תשלמו מחיר יקר מאוד שבסופו של דבר לא משתלם במצב שלכם

רוצים אתם להביס את הצד האחר, אל תתייחסו אליהם בכלל, אל תעשו ענין מזה שהם עזבו, והם לא יצליחו להעביר אליהם את החצי ממה שהם כבר העבירו. אם תלחמו בהם אתם נותנים להם במתנה עוד מאות שיעברו לצידם