על הרבנים לתפוס את ההנהגה ולקבוע את תקנות בתי הכנסת והישיבות

אין כל ערך להוראות ותקנות משרד הבריאות, ולא מפני שהם לא טובים, אלא מפני שהם אלו אשר קבעו אותם. בציבור החרדי תקנות ממשלתיות אוטומטית מתקבלות בצורה ודרך שאינה מחייבת. זו היתה טעות משרד הבריאות בתחילת הדרך, לא הם היו צריכים לקבוע את התקנת לחרדים, היה עליהם להעביר את העבודה הזו לרבנים שהם יורו, הכל היה נראה אחרת

גם עתה קורה אותו דבר, הממשלה מאפשרת לפתוח את בתי הכנסת, גם חלק מן הישיבות כבר נפתחו, והבעיה היא שמשרד הבריאות היא זו שקבעה את התקנות איך להישמר ולהזהר להבטיח מינימום של סכנה, את זה היו צריכים להעביר לרבנים שהם יהיו אשר יורו לאנשיהם, וככה יבטיחו את הסדר בבתי הכנסת

גם כאן יש לנו בעיה, אין רב או כמה רבנים שמקובלים על הכלל כולו, ולכן צריך לפנות להנהגות החרדים הליטאית החסידית ואחרות, כל מי שיש לו השפעה על ציבור גדול שהם יתפסו את ההנהגה בתחום הזה ויבטיחו כי יתפללו בבתי הכנסת במקסימום הזהירות, וככה למנוע חלילה מחלות ממי שעלולים להידבק. כאן צריך לקחת בחשבון את מי שמדבקים שהם מהווים סכנה, וכן את מי שרגישים ויכולים להידבק, הם לא חזקים מספיק נגד הדבקה ועלולים לחלות, רק תקנות ברורות שיבטיחו את מקסימום המרחק בין אלו, והתנהגות נכונה, ימנע שחלילה ייאלצו שוב לסגור את בתי הכנסת

אין זה מספיק לכתוב לנהוג בכללי הזהירות, הרבנים חייבים לפרט ולקבוע מה אסור וכיצד להתנהג, רק ככה ייאלצו לקבל ולשמור על הכללים כפי שנקבעו. מדובר בסכנת נפשות, מצוות ‘ונשמרתם’ חמורה מכל המצוות האחרות, ומאחר ורק הרבנים יכולים להבטיח סדר בתחום הזה, אז זה חובתם