גדול השלום, וכל מי שיכול לעשות למענה עושה דבר גדול וחשוב, אבל האם יש טעם לדבר על שלום להטיף ואף לכתוב מכתבים מיוחדים הקוראים לשלום ולמעשה לא לעשות דבר, וישנם מי אשר תוך כדי הקריאה לשלום יעשו את ההיפך מן השלום, מה זה מלמד על אלה הקוראים לשלום, האם כוונותיהם אמת, או שהם עושים זאת רק בכדי שלא להיראות כבעלי מחלוקת
מבין החותמים על הקריאה לשלום ישנם מי אשר זה שנים לא עשו שלום עם אחיהם בשריהם, מי אשר יכולים לעשות שלום ואין להם ענין בכך. בשביל לא להרבות מחלוקת כאן לא אזכיר שמות, אבל מספיק לעבור על רשימת החתומים ונמצא כמה מהם אוסרים למשל על ‘המודיע’ לפרסם מודעות של האח, הבן דוד, או כל שהוא במחלוקת עמו, האם עתה לאחר שחתמו על הקריאה לשלום יסירו את הווטו הזה?
אין כל טעם בקריאה לשלום כאשר זה לא בא עם מעשה, הצהרה ברורה כי הם יעשו צעדים מצידם לעשות שלום עם מי שהם במחלוקת. מציאות היא כי עד לרגע זה לא ראינו ולא שמענו מי מן החותמים מבטיח לעשות צעדים כאלו על מנת להרבות שלום, ואיני יודע איך לכנותם שקרנים או צבועים
