שבוע מיוחד עבר עלי בכמה תחומים ואפתח בנסיעות ובדרכים, טסתי כמעט ארבעים שעות יצאתי ביום ראשון לקזחסטן, באירופה החלפתי מטוס והמשכתי מפני שאין ישיר מניו יורק לאלמאטא, ככה שהיה עלי לנצל את שעות הטיסה. ישנם מי שמעדיפים לישון, אחרים קוראים, ואני חששתי לבלוג איך אעשה זאת כאשר אהיה כל כך הרבה שעות במטוס. אבל לא יאומן מה שקורה בימינו, הכל אפשרי, הוויי-פיי עובד מצוין אם כי איטי מאוד אבל עובד, מה שלוקח במשרד שעה לוקח במטוס שלש שעות, אבל לא היתה בעיה מפני שהיו לי הרבה שעות שם
לא יאומן, הבלוגים בעיקר של יום שני וחלק משלישי ושל יום חמישי כולו עלו מן המטוס בגובה של 35 אלף רגל, נסעתי הפעם במטוס הכי משוכלל בן שתי קומות איירבוס מיוחד ענק כזה שיכול להכיל 800 איש, ישבתי במחלקה ראשונה – למרות שהייתי מסתפק בהרבה פחות, הבן שלי לא ויתר על הכיבוד אב, ורצה דוקא שאסע במחלקה ראשונה כך שהיה לי הרבה יותר קל, שולחן גדול לעבודה על המטוס, וככה עשינו זאת
במשך השנים אני טס הרבה, אבל אף פעם בעבר עוד לא טסתי כל כך הרבה שעות ברצף שכזה, קזחסטן הוא בחלק האחר של העולם, ואלמאטא נמצא בקצה של המדינה על הגבול עם מדינות אחרות, היה זה מעניין לראות מדינה שהיא לכאורה עולם שלישי אבל גם שם כבר חודר העולם של ימינו ורואה את העשירים החיים בפאר, והעניים החיים בעניות מרודה
באלמאטא יש 10 בתי כנסת 8 בתי חב”ד ו-2 בתי כנסת של העיר יהודים שחיים שם ומנהלים חיים כשרים, היה זה מעניין לראות אותם
הנסיעה הזו הפכה לי את סדר היוצרות, מפני שהמרחק בשעות מניו יורק לאלמאטא הוא 10 שעות וכאשר בניו יורק יום בקזחסטן לילה, כך שאני עדיין מבולבל מן הסדר, בלילה אני ער כאילו שזה יום וביום מרגיש את העייפות של הלילה, מקוה שבשבת אשוב לסדר הרגיל ואשוב לחיות כמו שחיים כאן בניו יורק
כאמור, היתה זו עבורי חווייה מיוחדת, נהניתי מכל הבחינות רוחנית וגשמית, ראיתי עוד חלק מן העולם שעדיין לא ראיתי
חיים שאולזון