סאטמאר אינה עוד ‘שיטה’ אלא מקור כספי

מי שילמד את המחלוקת הפנימית שפרצה בין חלקי המחבלים הליטאים ימצא משהו מאוד מעניין, שלא עוד ‘השקפה’ או ‘שיטה’ קובעת, אלא המקור הכספי הוא הקובע. מציאות היא שר’ צבי פרידמן שהיום דוגל בקו של סאטמאר ולדעתו צריך לחנך את הבנים חינוך סאטמארי, עד שסאטמאר הזרימה כספים למוסדות המחבלים לא סבר כמותם, ההיפך, הוא היה ממטיפי השקפת הרב שך, הוא אף היה עד לפני שבע שנים חבר הנהלת ‘יתד נאמן’ שהטיף לנטילת כספים מן המדינה ואף קבע כי מצוה להשתתף בבחירות. גם בזמן ר’ שמואל אויערבך לא הרחיק כל כך, עד שהוא תפס את ההנהגה והיה צריך להביא כסף בשביל שיוכלו להתקיים הוא עשה סיבוב של מאה ושמונים מעלות, וככה הבטיח את הקיום המחבלי-ליטאי

כאשר חודרים לעומקם דברים ובמיוחד לעומקה של המחלוקת הפנימית ברחוב המחבלי נמצא משהו מדהים, כי לא עוד השקפת הרב שך קובעת, ואף לא כל השקפה, מה שקובע הוא הזרם התקציבי, סאטמאר מזרימה כספים אז נמכרים אליה, במיוחד כשאפשר לקבל ממנה גיבוי גם בתחומים אחרים. לא עוד השקפת הרב שך שהקים מפלגה שהתמודדה לכנסת המינים, לא עוד השקפת הרב שך ששינתה מן הקצה אל הקצה את נטילת הכספים מן המדינה, כאשר גדולי התורה אסרו לקחת יותר מ-65 אחוזים היה זה הרב שך שהתיר לקחת מאה אחוז ור’ צבי פרידמן אף הסביר בעיתונו דאז ‘יתד נאמן’ מדוע עדיף לקחת מאה אחוז, ואילו עתה כאשר הוא מאמין כי יעשה יותר דרכה של סאטמאר אז כל שיטת הרב שך לא קיימת, או שנאמר כי ר’ צבי פרידמן סבור שזו היתה השקפת הרב שך, מי שנותן יותר כסף לשם הולכים, ואם סאטמאר היו נותנים יותר הוא היה מוותר על כספי הממשלה

בקיצור, לא ‘השקפה’ ואף לא ‘שיטה’ היא הקובעת את המותר והאסור, אלא התקציב הכסף מהיכן שהוא זורם זה מה שקובע אצל המחבלים מה מותר ומה אסור, ומאחר ור’ צבי פרידמן מאמין כי הוא יעשה יותר דרך סאטמאר אז הוא נאבק בכל כוחו ומקצין כמה שרק אפשר למען חיזוק החינוך הסאטמארי בחיידר המחבלי ליטאי

בשביל להבין נכון, רוב רבני המחבלים חולקים על פרידמן וסבורים כי הוא מקצין ומרחיק כאשר הוא נמכר כולו לסאטמאר ואינו משאיר זכר משיטת הרב שך שלא פסל לקחת כסף מן המדינה ואף לא אסר השתתפות בבחירות לכנסת המינים