במשך של עשרות שנים התנהל ויכוח על צורת ההכרעות בנושאים ציבוריים למי הזכות להכריע ולמי המילה האחרונה, הליטאים במשך שנים האמינו כי לרבנים ובעיקר לראשי הישיבה המילה האחרונה. הרב שך טיפח תפיסה זו שהיתה אנטי תפיסת הקנאים ובעיקר נטורי קרתא. ב’עדה החרדית’ שהתמודדו עם השאלה הזו נתנו לעסקנים להוביל כאשר בית הדין של העדה החרדית היא חותמת גומי, ככה הם יוצאים חובת ידי שניהם, אבל הקנאים ובעיקר נטורי קרתא שמה האמינו כי אם הרבנים מכריעים בניגוד לדעתם, חובתם להלחם על דרכם ושיטתם שלהם ולא ראשי הישיבות יכריעו.
במשך של עשרות שנים התנהלו ויכוחים אין ספור בשורה ארוכה של נושאים, ניקח כאן לדוגמא בשאלת הבחירות לכנסת, החלוקה היתה פחות או יותר ברורה, אבל כאשר זה הגיע לבחירות לעיריות, הרבי ר’ יואל מסאטמאר סבר כי אין דין עיריה כדין כנסת והורה לאנשיו להשתתף בבחירות לעיריות
ואז, הקנאים וראשי נטורי קרתא כולל אנשי ‘העדה החרדית’ יצאו במודעות ענק בזעקה גדולה ומרה כי ‘רבינו סטה מן הדרך’ הוא לא צודק והוראתו אינה הוראה, היא לא שוה כלום, וזאת למרות שהוא היה רשמית הרב שלהם, הם מחקו אותו כליל עד שהוא נאלץ היה להיכנע ולחזור בו והורה לאנשיו שלא ישתתפו בבחירות לעיריות, הוא נכנע לעסקנים הם אלו שהכריעו ולא הרבנים
דבר כזה לכאורה באותן שנים לא יכל לקרות אצל החרדים שהשתתפו בבחירות כולל הליטאים. כן, היכן שהרבנים היו חלוקים יכולנו למצוא את מי שלצד זה זה או אחר, אבל העסקנים שהם יכריעו נגד הרבנים עד לימינו אלה לא מצאנו ולא ראינו, ‘הפלג’ המחבלי הם אלו שמביאים על הציבור הליטאי את מעשי הקנאים נטורי קרתא, שלא עוד הרבנים מחליטים אלא העסקנים הם המחליטים
בשעתו היתה זו פא”י שהלכה בשיטת הקנאים בענין זה, הם הכריעו לבדם בניגוד לדעת הרבנים, ואז יצאו נגדם הרבנים למלחמה ממש, ומאז הם נודו עד שנמחקו כליל מן המפה, לעומת הקנאים שממשיכים לשרוד למרות שהם מחליטים ועושים נגד דעת הרבנים
מי שילמד את מלחמות המחבלים ימצא, כי הויכוח ביניהם הוא על שאלה זו, מי הקובע איזה עסקן יכריע בשאלות של תתי”ם מי מחנך נכון ואת מי צריך למחוק, כאשר יש מי שזועקים כי חייבים לשמור על מורשתו של הרב שך שהיה בעד לקחת כסף מן הממשלה וממשרד החינוך, ישנם מי שמבקשים לעשות כסף אצל סאטמאר ומצטרפים לאלו שאוסרים זאת, ההשקפה שהיתה במשך של עשרות שנים, נמחקת, מפני שלדעת הרב שך מצוה היה להשתתף בבחירות הוא אף קבע כי זה חוב קדוש, ואותו דבר בענין התקציבים הוא לחם שיתנו עוד ועוד לישיבות ולמוסדות החינוך, ואילו עתה הפלג מתפתל בין גישת הרב שך לבין כספי סאטמאר
ובשביל להסביר זאת אומרים אלו שתומכים בדרכי העסקנים כי עתה זה שעת השמד ולכן יש לגשת לנושא אחרת, אז נזכיר לכל אלו ש’שעת השמד’ היה במשך כל שנות קיום המדינה, את המילים האלו קראתי וראיתי במשך של יותר משישים שנה לפחות, בכל מערכה ציבורית זעקו ‘שמד’ ולא שמענו כי הרב שך יורה לבטל את נטילת התקציבים, ההיפך, הוא לחם שיוציאו מה שיותר
החשבון של אלו שמוחקים את ההשקפה של הרב שך והוראותיו הוא אחד ויחיד, הכסף הסאטמארי והקנאי, הם מקווים לגרוף מהם מיליונים, בלעדי התקציבים הללו, הם היו האחרונים לעצור את התקציבים הללו
חיים שאולזון
