עשרות שנים אני משקיע עמל אידיאולוגי למען מטרות, מי שעוקב אחר עבודתי ימצא כי אני דבק בנושא וענין ולא יורד ממנו גם אם איאלץ להיאבק שנים, כך הצלחתי להביס את מי שקמו עלי במשך יותר מארבעים שנה, ומציאות היא שאני חי וקיים. אבל לא על זה אני כותב בשורות אלו אלא על הצד האחר שבעבודתי והוא להשיג את המטרה והיא להחזרת הציבור החרדי לשפיות, לשבירת המחלוקת הפנים חרדית, לשבור את המחיצות שבין חסידים למתנגדים, ולבנות בנין חרדי על בסיס נהרא נהרא ופשטי’ כפי שביקשו גדולי התורה כאשר הקימו את אגודת ישראל
היה זה הרב שך שביקש להשמיד להרוג ולאבד כל זכר מקטוביץ ורצונם של גדולי ישראל שהיו חסידים וליטאים, וקרא למלחמה על חסידים בכלל ועל חב”ד בפרט, הוא יצר שכיזם שעבד כמה שנים, והמשיכו את הקו הזה מתוך מגמה להרוס עוד יותר להפריד בין החרדים בכל מקום שרק אפשר, אבל היה זה האחד והמיוחד שבין גדולי מנהיגי הדור האחרון מי שעשה סוף למגמה הזו ושמו מרן הגראי”ל שטיינמן שמן היום הראשון לא אהב את הגישה הזו, הוא האמין במאבק פנימי אבל בתוך המסגרת ולא לשבור אותה כפי שסברו עוד הרבה אחרים כמותו
מלחמתו של הרב שך ברבנות בני ברק נרשמה בהיסטוריה כאחת המלחמות הקשות שהיתה מיוסדת על מחלוקת בלבד, מפני שאיש לא טען כי מדובר במי שאינו מסוגל לכהן בתפקיד, הכל מודים כי הגאון רבי משה לנדא ז”ל היה חד בדרא בהבנה בכשרות גאון עצום שלט בכל תחום כמעט, וכאשר הרב שך ניסה להעמיד אחרים מולו הם לא הגיעו לקרסולי קרסוליו ולכן לא הצליחו, המחלוקת הזו היתה לשם מחלוקת בלבד והשאלה היתה האם זו מחלוקת נצחית או שאנו לפני צומת דרכים
השבוע קרה משהו יסודי כזה אשר מחק כליל את אותה מחלוקת קירב בין הצדדים ואף מינו רבנים חסיד וליטאי יחד, לא עוד פירוד ומחלוקת אלא עבודה משותפת יחד, את זה השגנו ב”ה, ועבורי זה אחד הנצחונות הכי גדולים במאבק שניהלתי כל כך הרבה שנים נגד השכיזם לא לאפשר את המשך הפירוד והמחלוקת כפי שהשכיזם ביקש
אני מקוה שכאן נוצר הפתח להמשך העבודה המשותפת בכל תחום אפשרי, ובכך לעשות סוף לפירוד ומחלוקת וצורך במיליון ארגונים בשביל לספק כל קבוצה, רק ככה יצליחו להקים מסגרות גדולות ומבורכות, דוגמת מחלקת הכשרות של הרב לנדא שהוא שם דבר בעולם הכשרות, כשאליהם מסתעפים עוד מי שלא הגיעו לדרגתם וככה יעבדו יחד וממילא גם יאחדו את הציבור ואולי בזכות העבודה המשותפת נזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו
חיים שאולזון
