ישראל אהרן קלצקין
מח”ס ‘שלמי חיים’ עה”ת ובעל ‘מעדני הפרשה’
בס”ד, ה תשרי התשפ”א
לכבוד הגאון האדיר שר התורה מרן רבי משה שטרנבוך שליט”א
אחר התלבטויות רבות ועקב ההערכה הרבה שיש לי כלפי מרן שליט”א, אמרתי לגולל אל מע”כ את הדברים דלקמן וירווח לי.
כידוע, התנהלה נגדי מערכה גדולה ע”י אינשי דלא מעלי, אותם קיצונים אשר במסווה של קנאות מזוייפת מבזים את גדולי ישראל שאינם מוכנים לילך בתלמם, ועושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס.
מערכה זו שנמשכה במשך כמה שנים גבתה ממני מחיר כבד, הרבה ביטול תורה ומעש”ט מההיבט הרוחני, ואיבוד פרנסתי ומעמדי מההיבט הגשמי.
עיקר המערכה היתה כיון שלא הסכמתי להדביק מודעות ברחובות קריה אשר כללו בתוכם דברי גנאי כנגד גדולי ישראל אשר אתם קיצונים לא חפצו ביקרם, ועמידתי על המשמרת בתוקף גרמה להם לתקוף אותי ואת משפחתי באופן קבוע הן באלימות פיזית והן מילולית וכתבי פלסתר ברחובות ובכתבי העת בארץ ובחו”ל וכדו’. (וכיום ברור לכל כי מטרתם היתה גם כספית כי הקימו עסק מתחרה ובשם הדת העבירו את כל לקוחותיי לעצמם, כי איתי אסור לעבוד ואף בשיטות טרור לא בחלו כנגד לקוחותיי שנאלצו להתקפל אל מול הלחצים המגוונים).
במשך שנים מספר, ניסו אותם קיצונים לקבל גושפנקא מבית הדין שרבינו משמש שם כראב”ד, אך מרן שליט”א יחד עם הדיינים הגאונים להבחל”ח ר”מ בראנסדורפר ור”מ הלברשטאם זצוק”ל, עמדו כצוק איתן שלא ירעו לי ולא יצאו במכתב רשמי מהבי”ד נגדי. וכאן המקום לציין, כי כל מה שעשיתי ונהגתי בענינים של המערכה, היה בעצתו ובהדרכתו ועל פיו של הגר”מ הלברשטם זצ”ל שהיה המורה הוראה שלי הקבוע מאז פטירת הראב”ד הגרי”י פישר זצוק”ל.
לדאבון לב, לפתע פתאום נסתלק הגר”מ הלברשטאם זצ”ל ואותם בריונים שוב לחצו וביצעו את זממם, למרות כל תחנוניי לבוא לפני הבי”ד לד”ת, שנענו בסירוב מוחלט, וגם בפעמים הבודדות שהצלחתי להשתחל לא היה שייך כלל שאפצה פי מול הקולות והברקים שצעקו הבריונים ומובן שלא היה שום דיון כהלכה וכדת של תורה כלל.
אכן, בחודש כסלו תשס”ז יצא הכרוז תחת הכותרת: ‘החלטת הבד”.’ ושם נכתב כי אינני ציית דינא ואסור לקיים איתי קשרי מסחר (ואפילו לא הוסיפו בהחלטה ‘עד אשר ישוב בתשובה, כמו בשאר מודעות מסוג זה).
הגר”מ ברנסדורפר לא הסכים בשום פנים ואופן לצרף את חתימתו להחלטה, ובמו פיו אמר לי ולבנו ר’ משה ולכל מי ששמע לו כי זה סדום ועמורה ממש.
מרן שליט”א, אשר עמד כל הזמן לצידי ועודדני ולחם בתוך הבי”ד בחירוף נפש להגן עלי כדת של תורה, סירב לחתום את אותה החלטה אומללת, כפי שהעיד לי בעצמו, אך לאחר לחצים עצומים הוסיף חתימתו בשוליה, בגדר “גם אני מצטרף”.
יאמין לי מרן, כי כל החתימות לא גרמו לי טיפה מן הים עגמ”נ לעומת חתימתו של מרן שליט”א, שגרמה לי עגמת נפש מרובה ושבירת האמון בכל המערכת, בפרט שהרבה נהגתי לשאול את פי מרן בענייני תורה והלכה, וגם הייתי מעיין בספריו ‘מועדים וזמנים’ ועוד, אך מני אותה חתימה נשברה רוחי והיא אשר גרמה לי להחליט סופית לסגור את העסק וליטול מקל נדודי עם משפחתי, ובאותו יום שעזבנו משפחה שלימה של 7 נפשות (אני אשתי וחמש ילדי) את ארה”ק, הלכתי לנחם אבלים בבית ידידי הרב אברהם ברנשטיין שליט”א על האסון הכבד באובדן משפחה שלימה של 7 נפשות (בנו וכלתו וחמש צאצאיהם).
13 שנה עברו מאז, ואני יושב בחו”ל מתייסר ביסורי פרנסה, כל מה שניסיתי להקים בחו”ל המשיכו אותם קיצונים להפריע לי, וכך שקעתי בחובות עצומים אשר מעיקים עלי ביותר, והכל כביכול עושים הם בגושפנקא של הבי”ד והראב”ד.
אמרתי לנפשי, הגיע הזמן לגולל הדברים אל מול מרן, אשר ודאי כל הענין היה כבר אז למורת רוחו, ואותם חסרי לב אשר עינו אותי כל כך, המשיכו אח”כ לפגוע במרן שליט”א בפרשת גולובננציץ בבית שמש,.
ובנוסף יודע מרן כי הם פנו לבית המשפט כמה פעמים בענין המערכה שלהם בגולובנציץ ועוד מקומות, וזה מוכיח שלא תורה”ק מדברת מתוך גרונם רק דעתם העיקשת והשקפתם העקומה והפתלתלת. ודעת תורה כלל לא מעניינת אותם, רק במערכה נגדי השתמשו בזה כמקל נגדי.
אברך למרן אורך ימים ושנות חיים עדי ביאת גואל במהרה, והלואי ואוכל לשוב להתענג על ספריו ותורתו.
בברכת גמר חתימה טובה
ישראל אהרן קלצקין – לייקווד
