לאחר כמה מקרים שהיו לאחרונה בפרסום ידיעות על הקורה אצל רבני וגדולי ‘דגל התורה’ יצא ‘יתד נאמן’ במאמר ראשי חריף על כך שכאילו פוגעים בגדולי תורה, וכאילו מזלזלים בהם, כאשר הם מתעלמים כליל מן העיקר מן השאלה הכי יסודית, האם דגל התורה היא אותה מפלגה שהקימו בשעתו שאמורה לשמוע לגדולי תורה או שהפכה למזרחי של אז, העסקנים קובעים וגדולי התורה הם החותמת בלבד
קורה משהו חמור מאוד ב’דגל התורה’, הם לא עוד התנועה שאמורה היתה להיות, הם הפעילו דרך ושיטה שכמה עסקנים ולעיתים עסקן אחד בלבד מחליטים או מחליט, וגדולי התורה אומרים אמן לא חלילה מפני שהם היו עושים כך אם היו יודעים את האמת, אלא מפני שהם מבקשים להאמין כי שקלו את הנושא ומעלים בפניהם את הנושאים כמות שהם ולא כפי שהיא רצויה לאותו עסקן המבקש החלטה כפי שהוא רוצה
ל’דגל התורה’ כמה רבנים צעירים יחסית לגדולי המנהיגים שלהם שאינם מוכנים לומר אמן לגחמותיו של משה גפני ביניהם הרב סולובייצ’יק ועוד כאלו, אבל אלו נופלים ולא מצליחים להביע את עמדותיהם ולישמם מפני שאז מגיע משה גפני עם חותמת מבני ברק והם נאלצים לעשות כפי שהוא רוצה. זה קורה תקופה ארוכה, העסקנים הם המחליטים וההחלטה מגיעה. בש”ס זה היה ככה הרבה מאוד שנים, במזרחי זו היתה השיטה שלהם, ו’דגל התורה’ עכשיו עושה אותו דבר. משה גפני מחליט והחותמת תגיע ולא יעזור כלום להרב סולובייצ’יק ואין זה פלא מדוע ישנם רבנים בדגל התורה שנמאס להם מן המצב הזה
אין כל ערך למילה אחת ממה שכתבו ב’יתד נאמן’ מבלי שהם מתייחסים לסדר קבלת ההחלטות, איך מבטיחים שגדולי התורה של ‘דגל התורה’ שומעים לא רק מה שגפני אומר וקובע ולא רק מצד שיש לו ענין, אלא את כל הצדדים כולל מי שחולקים על גפני, ואז מחליטים. זה כבר לא קרה המון זמן ב’דגל התורה’, ואין זה פלא מדוע כאשר מי כותב, הוא לא מתייחס כלל לגדולי התורה, לא הם הקובעים אלא לעסקנים שהם מחליטים והחותמת מגיעה אוטומטית מרחוב רשב”ם
אם כבר אז כבר, אם כותבים, היה על עורכי ‘יתד נאמן’ לכתוב על מה שעושים שחלילה לא נהפוך למזרחי. ‘דגל התורה’ במתכונתה הנוכחית הפכה למזרחי של השנים ההם, שם היו תלמידי חכמים גדולים מחשובי גדולי הרבנים שחלקם מאוחר יותר עברו לאגודת ישראל. נזכיר להם כי הרב אלישיב שלא היה ממחנה החרדים, הרב קמינצקי ועוד הרבה אחרים כאלו, הם היו מגדולי המזרחי של אז. השאלה היא מה עושה ‘דגל התורה’ לעצור את ההתדרדרות שעסקנים מחליטים והגדולים חותמים ומסכימים. כל עוד שלא נשמע כי העסקנים רצו ככה והגדולים רצו אחרת ועשו כדעת הגדולים, ‘דגל התורה’ של ימינו היא המשך למזרחי של אז
חיים שאולזון