אין צורך להוכיח כי המפגינים אנשי המחבלים בבני ברק ובירושלים ובמיוחד אלו שמפגינים לצד ביתו של משה גפני שהם חיות טרף אנשים אלימים, כל מטרתם היא התפרקות אלימה, מדובר בקבוצה שמאז יסודה היא אלימות אחת גדולה. מה לנו יותר מהרב שך שסבל מהם סבל בל יתואר ותמיד היה זועק בדרשותיו ‘אן אלימות’ בלי אלימות, זה היה טבעם לאחר כל דרשה שלו או כל מה שאמר הם מיהרו לעשות מעשים חמורים ביותר
לא נשכח את אותה דרשה של הרב שך נגד המקוואות של חב”ד ואלו מיהרו לרוקן את הבורות של מקוואות חב”ד ולהכשיל מאות נשים , מדובר במי שזה דרכם אלימות, זה טבע שני אצלם
ובכל זאת השאלה היא מהיכן זה נובע, מי חינך אותם לכך, האם זה קרה רק לפני שש או שבע שנים כשהתפלגו בדגל התורה, או שזה כבר ככה עשרות שנים. האמת חייבת להיאמר כי הציבור הליטאי היה אלים הרבה שנים, ומה שרואים עתה ההבדל האחד ויחיד הוא שזה נעשה בהכשר של רבני המחבלים, בעבר הרב שך זעק ‘אן אלימות’ וזה לא עזר לו הם המשיכו ואף הגבירו את האלימות, הם עשו זאת ללא היתר של רבניהם, עתה יש היתר רשמי של רבני המחבלים לאלימות הנמשכת עשרות שנים
משה גפני בא בטענות לאלימות לצד ביתו, נזכיר לו שהוא לא היה יותר טוב מהם בשנותיו בגרודנא ואף מאוחר יותר באב”ת, הוא עודד אלימות כל עוד שזה לא פגע בו, ברגע שהוא הפך להיות הנפגע הוא בוכה על אלימות
אז כאן נאמר לו, בטענות שיבא לעצמו בלבד, מי שעודד אלימות כל כך הרבה שנים שלא יבכה כשהאלימות פוגעת בו, היה עליו לעצור זאת אז, זה לא היה מגיע אליו, כשהוא פיתח את האלימות הוא היה משוכנע כי אלו לעולם לא יגיעו אליו, אז הוא לומד על בשרו את מה שהיה צריך לקלוט לפני עשרות שנים ולא קלט
מה שאמת, כי לא רק הליטאים אלימים יש עוד חוגים וקבוצות אלימות בציבור החרדי, הרשימה ארוכה ולכן לא אמנה אותם כאן, מי שילמד את היסטוריית האלימות החרדית ימצא כי כמעט ואין פינה חרדית שאין שם אלימות
במשך של 41 שנה אני מתמודד עם האלימות הזו בצורה קשה, בחסדי ה’ שנתן לי את הכח והיכולת להתייצב מול האלימים ולא לפחד מהם יכולתי להמשיך עד היום הזה, אבל כאשר אני מסכם את השנים ועובר על רשימת האלימות, זו הגיעה כל כך רחוק עד כדי רציחה
וכאן הערה לחיים ולדר הכתב הליטאי שלפני כמה שנים זעק כי הציבור החרדי אינו אלים,כבר אז מחיתי נגד הדברים, אשמח לשמוע ממנו היום האם הוא עדיין סבור כי אין אלימות אצל החרדים או שמא דעתו השתנתה בענין
חיים שאולזון
