מחנכים אותם לאלימות, מה שעשו תלמידי ויזניץ לרבי ר’ מנדלי מויזניץ בבני ברק היא תוצאה של חינוך מעוות, לשנוא את המתחרה לקלל אותו ולדבר בגנותו, ואין זה פלא שביום שנכנס לתחומם להשתתף בשמחה הם התנפלו עליו בצעקות ‘מנדלי שייגעץ’
ובעקבות הצעקות הללו אני מבקש לשאול מיהו ה’שייגעץ’ ר’ מנדלי שלא פגע בהם הגיע לשבע ברכות ולא עשה כלום לפגוע במי מאנשי ויזניץ שיכון או ר’ ישראל שעד לשעת כתיבת שורות אלו לא שמענו שהוא מחה על הדברים. נכון שבנו ר’ חיים מאיר מחה ואף ביקש סליחה מר’ מנדלי על מעשה התלמידים, אבל ר’ ישראל שהוא האדמו”ר של אותם צעירים אלימים שהם חסידיו לא קם וזעק נגד המעשה הנבזי שעשו חסידיו לאחיו
שימו לב, לא שמענו שאף אדמו”ר או מי מקהילות אחרות מחו על המעשה הזה. מדובר בבריונות לשם בריונות, ויזניץ חיה לכאורה בשלום ואף קהילה אינה פוגעת במחרה, ואין כל סיבה מדוע לעשות מעשה שכזה, והנה זה קורה ואנשי ויזניץ שיכון הנושאים באחריות למעשה הזה לא מחו ולא עשו מספיק למרות שהענישו את הבחורים שלכאורה לא ישתתפו בחתונה לא הבטיחו כי דבר כזה לא יקרה שוב
בעיית היהדות החרדית ששומעת בכל תקופה על אלימות, פעם בקהילה זו ופעם באחרת ואינה מוחה, לא מתערבים מאפשרים לאלימות הזו לעבור בשקט, כאן החורבן הגדול, זה מה שמעודד עוד ועוד אלימות. רק זעקה של כל חלקי היהדות החרדית נגד אלימות כזו היא אשר תעשה לזה סוף, כל זמן שזה לא יקרה, היום זה ר’ מנדלי ובסיבוב הבא מישהו אחר, ושלא תבואו בטענות, מפני שלא עשיתם כאן ובמקרים קודמים את מה שחייבים הייתם לעשות
לצערנו ובושתנו, האלימות החרדית, גם אם במקרה זה מדובר באלימות מילולית, אבל היה חסר רגע שלא תפרוץ אלימות פיזית. מזל שר’ מנדלי היה שם והזהיר את חסידיו שחלילה לא יעשו דבר ולא יגיבו, אם הוא לא היה עושה זאת, דם היה נשפך שם בין חסידי האחים מויזניץ
חיים שאולזון
