מחיקתה של מפא”י ההיסטורית

קם דור אשר לא ידע את יוסף, הצעירים כבר לא יודעים מה זה ‘מפא”י’, אנחנו גדלנו על המפלגות של אז, מפא”י היא זו ששלטה במדינה ונספר למי שאינו יודע שבבחירות כשהיא התמודדה היא הצליחה להכניס 63 מנדטים לבד לפני קואליציות. עד שנת תשכ”ז איש לא חלם שבכלל יתכן שמפא”י לא תשלוט, הם היו משוכנעים כי המדינה שייכת להם, וזה קצת מסביר מדוע השמאלנים של ימינו מרגישים כאילו גנבו להם את המדינה, הם היו אז משוכנעים כי המדינה שלהם לעולמי עד

ומאז שמנחם בגין תפס את השלטון החלו צבעי המפלגות להשתנות. לדוגמא, בעבר היתה מפלגה ששמה היה מפ”ם מפלגה שמאלנית שלא נשאר ממנה זכר. מפלגות הפועלים של אז התחלפו בשמות חדשים ואחרים, והמאבק הסוציאליסטי של אז כבר כמעט ולא נשמע עליה במאבקי בחירות. אז הזעקה וההבטחה היתה כי המדינה תהיה ‘סוציאליסטית’ היום עוד נשארו פירורים מן הזמן ההוא, אבל המפלגות החדשות החליפו את המנגינה ב’רק לא ביב’ לא תשמע עוד נושאים אידיאים כאלו שהיו במרכז המחלוקת שבין ההגנה ואצ”ל מפא”י וחרות שמאוחר יותר החליפו שמות. לדוגמא, מפא”י שהאות המקורית שלה היה ‘א’ התאחדה עם מפ”ם (מ) ואחדות העבודה (ת) והאותיות שלה הפכו ל’אמת’, וגם חרות התחברה עם הליברלים ושם המפלגה הפך ל’גחל’ גוש חרות (ח) ליברלים (ל)

כאשר שומעים על גסיסת מפלגת העבודה וכי אין לה כל סיכוי לעבור את אחוז החסימה, זה בעצם סתימת הגולל על אותה מפלגה ענקית חזקה וגדולה שניהלה את המדינה בראשית שנותיה, הכל התחלף מן הקצה אל הקצה, ותופתעו לא רק שמה, גם בעולם הדתי לאומי היו מהפכות והיום הם בקושי קיימים בכמה פיצולים שפרט לסמוטריץ’ שעדיין עוד קצת מזכיר לנו את המזרחי של לפני הרבה שנים, בנט אפילו את הצבע שהביא למפד”ל זבולון המר כבר אינו מסוגל, הוא כל כך רחוק מזה

העולם השתנה, המדינה השתנתה והמפלגות השתנו, ואם חושבים אתם כי אצל החרדים לעולם חוסן, תקראו את השורות האלו בעוד עשר ועשרים שנה אם חלילה וחלילה המשיח לא יבא עד אז, ותלמדו על השינויים שאינם עוצרים במקום כלשהו

חיים שאולזון