בציבור החרדי ברובו הגדול קשה להסביר בהגיון, רק לאחר שקורה משהו חמור או מאיים בפועל ולא רק במילים, הם יעשו מה שהיה עליהם לעשות מלכתחילה. עוסק אני כאן ביחס לציבור, נמצא רבים מראשי הציבור מי ששולטים על קהילות ואנשים רבים כאלו המכונים חסידים או תלמידים שיזלזלו בהם ויעשו מה שירצו מתוך חשבון שאינם צריכים לעשות את מה שמוטל עליהם, על האחרים לקבל את מה שהם עושים לטוב או לרע, ורק כאשר קורה משהו דרסטי הם עושים את מה שהיו צריכים לעשות מן היום הראשון לכהונתם
רואים אנו בימים אלה משהו מעניין מאוד. בציבור גדול לא זכו לאירועים גדולים ובהיקף אדיר ותוך פרסום רחב לגברים ולנשים כפי שזה קורה היום. ולא מפני שהשתנו העיתים, אלא בגלל שמרחף האיום שימצאו מי שיבחרו בקהילה האחרת
חבל שכל מה שעושים עתה לא עשו במשך של עשרים שנה לפחות, ורק עתה זוכים לכך. אבל איך אומרים טוב מאוחר מלא כלום
חיים שאולזון