בתקופה זו של קמפיין הבחירות הנציגים מדברים פה ושם, שומעים מהם הצהרות כמה שהם רוצים להיות שרי אוצר, ולא שמענו בינתיים אפילו הצהרה אחת של התחייבות מה יעשו כאשר יישבו בקואליציה להבטיח כי חילולי השבת הממשלתיים יפסקו, הם יודעים כי היום הכל מוקלט והארכיון עובד שעות נוספות, הם לא רוצים להוציא מן הפה מילה כלשהי בענין השבת מפני שברור להם כי נזכיר ונשאל מה קורה עם השבת
כן, אנו שומעים על ‘מטה השבת’ הם מבקשים להשיג קולות של שומרי שבת, אבל לא שומעים שהם יחפשו את מחללי השבת למנוע מהם את חילולי השבת. אנו לומדים שוב כי ענין ‘השבת’ הוא לצרכי תעמולה ואין בהם כל אמת. כל כך הרבה שנים שמחללים שבת בארץ ישראל והם לא עשו דבר מפני שנציגם ישב בממשלה ולא רצו לאלץ אותו לפרוש, בשבילו השתיקו את כל העניין. אם השר היה איש מסיעה אחרת הם היו זועקים ‘חילולי שבת’ בשביל שייאלץ להתפטר
ככה זה היה גם עם סגני שרים, כאשר מאיר פרוש ביקש להיות סגן שר. הרבי מגור אסר זאת ואמר כי זה בדיוק כמו להיות שר והוא אסור בתכלית האיסור. אבל כאשר ליצמן סולק מועדת הכספים חמד להיות סגן שר, ‘שכחו’ כי זה אסור והפך להיות קודש קדשים. השבת אצלם כלי משחק בלבד, וזו הסיבה מדוע במירון יכלו לגרום לחילולי שבת של אלפים. אם היה בהם טיפ טיפת אמת זה לא היה קורה
חיים שאולזון
