אם הייתי צריך עוד הוכחה כי אנו חיים במדינת חלם, או יותר נכון מדינה מושחתת, באה פרשת הריגול ומגלה עד להיכן התדרדרו ראשי המדינה היודעים כי החשד הוא שהשוטרים החוקרים הם אלו שהשתמשו בתוכנת ריגול אסורה, ונותנים להם לחקור את עצמם. בכל מדינה אחרת שלהם מחצית האיי-קיו היו מבינים כי לחקור צריך מי שאינו חלק מן המערכת, לא חשוד שהיה לו חלק בענין
אין עוד ספק כי ריגלו, השאלה היא רק ההיקף ואצל מי. איני נכנס לפרטים למי זה נוגע יותר, אני עוסק בכללי במציאות של מצב כזה, מפני שזה נוגע לכל אזרח במדינה ולאו דוקא למי שמשתייך לצד הזה או אחר של המפה הפוליטית. ברגע שזה עובר וזה אפשרי ומותר, אז כל צד כשהוא יהיה בשלטון יעשה זאת לצד האחר, האם רוצים אנו לחיות במדינה כזו?
חיים אנו עתה במדינה של נקמות. מי ששולטים עתה מבקשים נקמה בנתניהו, וביום שנתניהו או מי ממפלגתו חוזר ינקמו במי שרדפו אותם, ואם אפשרי להשתתף בכלים כאלו, לחדור לטלפונים פרטיים, ואפילו במי שלא נושאים תפקידים כפי שעשו לבנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו, הם חדרו וביקשו לדעת מה קורה בטלפון הפרטי שלו בתקוה שיוכלו להשמיצו, אז ישנם כמה שרים בממשלה הזו שצריכים לחשוש ממה שעלולים לעשות להם, יש להם עבר לא כל כך וורוד בלשון המעטה ועלולים לשלם מחיר כבד
כל עוד לא אראה כי ממנים חוקרים מבחוץ מי שיטפלו בנושא, מדובר בטיוח ולא בחקירה. ישנם מי שמבקשים לטייח מפני שאם האמת תתגלה אוי להם, הם יפסידו לאורך ולרוחב, אבל נקלענו למצב שכבר לא יאמינו כי לא עשו דבר כזה מבלי שתהיה חקירה רצינית על ידי מי שלציבור יש אימון בהם
חיים שאולזון
