כבר הרבה דיברנו וסיפרנו, אבל מגיע רגע של אמת כזה שמניחים דברים על השולחן גם אם הם כואבים, מהמציאות והאמת אי אפשר לברוח ועימה אנו חיים, ואספר כאן סיפור אישי עימה התמודדתי בצעירותי, וברגע של אמת היה עלי לבחור לכאן או לכאן, ובחרתי ברבי
נולדתי בבית ירושלמי חב”די, אני בן משפחה לרבי, נכד של רבי ברוך האבא של הבעל התניא נכד לבנו המהרי”ל בעל ה’שארית יהודה’ רבי יהודה לייב שכל חב”דניק שלומד ספרי חסידות לא יכול שלא להיתקל בשמו שהיה ממניחי יסודות החסידות של אז יחד עם אחיו, בצעירותי התפללתי בבית כנסת חב”ד במאה שערים שם נולדתי וגדלתי, אבל למדתי בישיבות ליטאיות, בצעירותי עדיין לא היה בירושלים מוסדות חב”ד ואבי ז”ל שלח אותי ללמוד ב’עץ חיים’ ומשם עברתי לישיבות ליטאיות מובהקות עד אחרי החתונה, ואז למדתי בכולל כמה שנים עד שיצאתי לפעילות ועסקנות ציבורית, כך שרקדתי על שתי תחונות, מצד אחד הייתי ממשפחת חב”ד אבל גם הייתי תלמיד ליטאי וקרוב לראשי הישיבות הליטאיות
לא אגולל כאן את כל תולדות חיי הכתובים על כרכים על גבי כרכים, עברתי היסטוריה מרתקת, שבתוכה נקלעתי למצב של צורך בהכרעה. בשעתו נאבקתי על עיתונות חרדית פתוחה לכל החוגים והציבורים, ומאחר ו’המודיע’ היה סגור רק לכמה חוגים בלבד, פתחתי עיתון עצמאי דבר שהיה חידוש, עד אז איש לא האמין שדבר כזה שייך בציבור החרדי וחוללתי מהפכה גדולה פתחתי את הדרך לעיתונות עצמאית, נטלתי מן המפלגות את היכולת לשלוט על המידע. בשעתו הם החליטו מה תדע ומה לא ובאיזו צורה, מאז שיצאתי לדרך הכל השתנה הם לא יכלו לרמות יותר
אחד המאבקים באותם זמנים היה על ‘מיהו יהודי’, הרבי מחב”ד פתח במאבק שיתקנו את חוק השבות שגרם שיחדרו גויים לעם ישראל, ואז יצא הרב שך נגד, הוא לא תבע חלילה שלא יתקנו את החוק, את זה הוא לא יכל לומר, כולם בעולם הדתי והחרדי הבינו שצריכים לתקן, אך ביקש להקצין בצורה ודרך שלא יתקנו לעולם. הרבי מחב”ד תבע להחזיר את ה’כהלכה’ מה שהוציאו מהחוק, זה הספיק על פי החלטת בג”ץ אז, אבל הרב שך רצה שישנו ויכתבו על פי שולחן ערוך דבר שלעולם לא היה מתקבל
בעיתון שלי ‘צופר’ שמרתי על איזון מוחלט, ושני הצדדים קיבלו כיסוי מלא, את עמדת הרב שך היה מבטא הרב אהרן ישעי’ רוטר האידיאולוג של הרב שך, ואת עמדת חב”ד היה מבטא הרב טוביה בלוי, הם התווכחו שבוע אחר שבוע. ב’המודיע’ כמובן לא יכולת לראות מילה מן הענין הזה מפני שהם לא רצו שהציבור יידע מה קורה כאן
יום אחד נקראתי לבני ברק והוזהרתי כי אם אמשיך לפרסם את עמדת חב”ד בענין, ייצאו נגדי למלחמה, הסברתי להם כי אני חייב לשמור על איזון, פתחתי את העיתון בשביל שכולם ימצאו מקום היכן להביע את דיעותיהם והם לא רצו לשמוע. באותו מקום קיבלתי שורת תביעות גם בתוארים, אבל על כך אי”ה אספר בהזדמנות אחרת
אני המשכתי בדרך שלי לתת לכל צד במה ולא לקבל את התביעה הזו, מפני שאם אני עושה זאת לשם מה הקמתי עיתון אפשר להמשיך עם ‘המודיע’, והם המשיכו באיומים עלי עד אשר הם פרסמו איסור על ‘צופר’ שכבר לא הופיע, עוד באותו יום שיניתי את שם העיתון ל’צוהר’, כאן אציין כי האיסור היה רק של חלק מן הליטאים, הם פנו לאדמורי”ם שיצטרפו אליהם ונזרקו מן הבית, ה’לב שמחה’ זרק אותם, וככה הם נשארו לבד
באותם ימים הייתי צריך להכריע מה אני עושה, הייתי מתפלל אצל הליטאים ואצל החסידים, הייתי בכל מקום, ברור היה לי שאצל הליטאים לא אוכל יותר והייתי צריך להחליט עם מי ללכת. היה זה ר’ נתן זוכובסקי שנפגש עימי בחתונה אז וניסה לשכנע אותי לחזור לצד שלהם עמדתי בפני רגע של אמת כזה שהייתי צריך להכריע מיהו מנהיג אמת ועם מי אני הולך
ניצבו בפני מצד אחד הרב שך ומצד השני הרבי מחב”ד. מצד אחד ניצב מנהיג שהשמיץ ותקף ירד על כל מי שרק יכל, ומן העבר האחר מנהיג שכל כולו חיוב הוא בונה את עצמו ואת הציבור שלו מבלי שהוא זקוק למילה אחת שלילית על מי בעולם, הכל נעשה אצלו בדרכים חיוביות ומבלי לפגוע באף אחד, אמרתי לעצמי זה מנהיג אמיתי. יש מי שבונה את עצמו על ידי השמצת האחר הוא מבקש להגמיד את האחר בשביל לשמור על עליונות, אחד כזה לא גדול, הוא חי בכח השפלת האחר, מי שבונה את עצמו בכוחות שלו הוא מרומם את עצמו זה מנהיג אמת
ככה בחרתי ברבי ומאז לחמתי כאריה נגד משמיציו, הבטחתי כי אקדיש את חיי למלחמה נגד מי שמשפילים אחרים ומבקשים להגמידם בשביל לשמור על עליונות, ומה שקרה מאז לפני כמעט ארבעים שנה ועד לימינו אלו תמצית הדברים מדוע לחמתי כל כך בשביל הרבי כל השנים
מקובל להתווכח אידיאולוגית מותר לחלוק, אבל להשמיץ ולהלחם בדרך כפי שעשה זאת המנהיג מבני ברק, אין הוכחה טובה מזו שהוא התמודד עם מנהיג אמיתי עם מי שכוחו גדול ואדיר וחשש ממנו
מאז שהתחלתי לעסוק בעיתונות עצמאית בתשל”ח-ט ליוויתי את הרבי בכל פינה כמעט, ולמרות שהיו כל כך הרבה שהשמיצו אותו לחמו בו ודרכו, הרבי לא נהג כמותם, ההיפך, על כל השמצה הוא שלח שליח נוסף הקים בית חב”ד נוסף הוא המשיך בעשיה הגדולה שלו, ומה לנו יותר ממה קרה בארצות הברית דבר שמוכיח מיהו מנהיג אמת ומדוע כוחו היה גדול פי כמה מכל המנהיגים במקומות אחרים
אגודת ישראל הגיעה לארצות הברית הרבה לפני חב”ד, גם להם היו מנהיגים גדולים, גם הם פעלו ועשו בכל מה שחב”ד עשו, אבל הם לא הצליחו להזיז דברים, הם הקימו פה ושם כמה בתי כנסת, להתפרש על פני אמריקה הם לא הצליחו והשאלה מדוע. קחו לדוגמא את רבי אהרן קוטלר ז”ל שהיה מנהיג גדול והיה לו צוות של חיילים תלמידי לייקוואוד הוא נלחם אז בחב”ד הוא לא רצה שהם יכבשו את אמריקה, אבל לא הצליח למצא חיילים, הרבי מחב”ד שלח חסידים והגיע לכל חור באמריקה, והסיבה מאוד פשוטה, אגודת ישראל ור’ אהרן קוטלר עשו מה שעשו בשביל למנוע מחב”ד את העשיה ולכן לא הצליחו, ואילו בחב”ד עשו לא בשביל למנוע מאחרים, אדרבה, הם הזמינו שגם הם יעשו, הם עשו למען הענין ולכן הם הצליחו
דבר נוסף שהיה לרבי ואין לאף ראש ישיבה, אלו החסידים, כשהרבי מצוה על החסיד לצאת לשליחות עוד בטרם הספיק להגיע הביתה לספר לאשתו הוא כבר קנה כרטיסים, ואילו הבן תורה בלייקוואוד כשר’ אהרן קוטלר ציוה עליו לצאת לדרך הוא קודם הלך לדבר עם אשתו חמיו וחמותו ואלו לא הסכימו, הם נשארו בלייקוואוד ולא יצאו לדרך
היום כאשר אני הולך לאחור ועושה את חשבון הנפש האישי שלי האם בחרתי נכון, אני מודה לה’ על שחנן אותי בדרך אמת ובחרתי ברבי האמיתי, הרבי של כלל ישראל, הרבי שהוא דוגמא וסמל בכל תחום, מי שנושא עמו הכל, ידען מופלג תלמיד חכם וגאון עצום, עילוי בכל מקצועות התורה ומנהיג בהיקף שדורות לא ראו ויש האומרים שמנהיגים כאלו היו יחידים בדורות כולם
מה שטוב ברבי, שגם לאחר ג’ תמוז הרבי איתך, אתה חי אותו בכל מקום, זה מנהיג אמיתי הוא חדר לעצמות בכל תחום אתה לוקח בחשבון את דרכיו, עבורי הוא הציצית שלי ברגע של אמת של התמודדות עם כל מצב
לא רק חסידי חב”ד, העולם כולו זכה למנהיג שהחזיק את הדור, הכין אותו לקראת העתיד, הוא זה שיצר ובנה את היסודות בשביל שנוכל להתמודד עם נסיונות העתיד, חכמתו הגדולה היה ראייתו למרחוק לשנים הבאות ואיך להיות ערוכים לקראתם, היהדות החרדית כולה זכתה שהקב”ה שלח לעולמנו מנהיג בהיקף שכזה להכין אותנו לקראת ביאת משיח צדקנו ובמהרה בימינו
חיים שאולזון