מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ימי בין הזמנים יש הבדל בין הישיבות החסידיות לליטאיות. הישיבות החסידיות אינם יוצאים לחופש רק מחליפים מקום כמו קעמפ שבהם סדרי הלימוד קלילים יותר וללא לחץ. מנהג זה יש לו סימוכין מן התורה שנא’ ‘וקווי השם יחליפו כח’, משמע יש להחליף מקום ולא לצאת לחופש לגמרי.
אך בפסוק זה מרומז גם שזה קאי רק על הישיבות החסידיות ולא לליטאים, שהרי נאמר ‘יחליפו’ כח משמע רק אלו שלובשים חליפה כל ימות השנה יחליפומקום, אך הליטאים שלומדים ב’חולצה’בלבד, יחלצו חושים ויצאו לנהרות ולמדברות, להרים ולגאיות.
יש סיבה נוספת להבדל ביניהם בענין החופש, שכן, בחור חסידי יכול לגמור שידוך באמצע הזמן, הכיצד? הבחור חוזר הביתה בשעה 10.30 אחר סדר שלישי בישיבה, אביו לוחש לו שיסלסל פאותיו יפה וירד למונית המחכה למטה, נוסעים ביחד לבית המדוברת, נפגשים מעט (במקרה הטוב), ובשעה 11.30 שותים לחיים ועוד מספיקים להתקשר לעיתון לאשר את ההזמנה של המודעת אירוסים שהוזמנה מבעוד יום ורק חיכתה לאישור לוודא שלא אירעה תקלה בלתי צפויה ואכן הכל כמתוכנן.
וכעת נעבור לצד הליטאי: המציע – אח של גיס של החברותא (לא שדכן חלילה, ס’פאסט נישט) מתקשר לבחור החשוב ומודיע לו כי ההורים כבר ביררו ומצידם אפשר להמשיך, ואז הבחור מבקש מספר ימים לברר בעצמו את מה שמעניין אותוכי לא בטוח שהוריו יורדים לסוף דעתו, דעת תורה.
אחרי כמה ימים של בירורים והתלבטויות, במקרה שהבחור לא שלל, לפעמים אחרי שכבר הספיק לראות אותה ו/או תמונה שלה (מבלי שהיא תדע כלל שעוקבים אחריה, תוך כדי מארבים שלא היה מבייש מבצע צבאי), אזי המציע מודיע לו כי נקבע ‘דייט’ בלובי של מלון פלוני בשעה 4 אחה”צ, הבחור הולך לרכוש כובע וחליפה ועניבה וכו’ ואח”כ הולך להסתפר ולהתגלח ולהתרחץ ולהתבשם ולסדר את הרעמה (טְשׁוּפּ) ולוודא מול הראי שיש לוּק טוב ולפעמים גם מתייעץ עם כמה חברים האם הוא אכן נראה כפי שמתאים לבן תורה ובן עליה כמוהו.
אחרי כל זה משיג כמה ג’ובות כדי לשלם את הנסיעות והכיבוד כמו ג’נטלמן ופוסע בהדר סביב המלון לוודא שהיא תחכה כמה דקות לכבודו ועי”ז תכבד את התורה שלמד, ובארשת של חשיבות פוסע פנימה בפסיעות מדודות ויושב שם מס’ שעות ומדברים על דברים העומדים ברומו של עולם לתפארת הקמת בית בישראל כיאה לבת בית יעקב.
הפגישה הבאה בפארק אי שם שוב חצי יום, ועוד אחת ובכל אחד בודק בשבע בדיקות שהיא אכן עונה למה שתיארו חז”ל: כלה שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה וכו’ וכו’
אחרי כל זה צריך ללכת להתייעץ עם דעת תורה ולערב את ראש הישיבה שישכנע את הוריה כי פחות מדירת 3 חדרים במרכז העיר וסידור מלא והתחייבות ל-5-10 שנים לכלכל את גאון הדור הבא, היא לא פחות מפגיעה בכבוד התורה של כל הדור וכו’
בדרך כלל, לא הכל מתנהל כרצונו ואז זאת לא הבאשערטע והיא לא ראויה ל’גדול’ בסדר גדול כמוהו ויש להמשיך להצעה הבאה וכל זה חוזר חלילה מתחילה ועד סוף.
ועד שסוף סוף מגיע הרגע המיוחל, אז מתחילים לאמץ את הראש ולגרד את הפדחת איך ובמה להפתיע ואיזה סוג ‘פראפאזל’ (הצעת נישואין) לעשות וצריך כמובן להתאמן לזה שיהיה מכובד ומיוחד.
כעת תתארו לכם שכל זה יקרה באמצע הזמן, תורה מה תהא עליה?
לכן חייבים בין הזמנים ארוך שכולי האי ואולי לא יצטרך הת”ח החתן דנן להרוס את ה’זמן’ עקב ההכרח שלא יגונה בבחירת השידוך
