בניגוד לעבר שהאמינו לסקרים וחלקם לפחות המספרים שלהם היו קרובים לאמת, כבר שנים שזה לא עוד, בכל מערכת בחירות אנו לומדים שוב ושוב כי המספרים והמציאות הם עולמות אחרים, וכי אין לסמוך עליהם כלל
הבחירות בארצות הברית הסתיימו כאשר המפסידים הראשונים הם עורכי הסקרים למיניהם, אין אף אחד מהם שהמספרים שלו היו נכונים. גם אם פה ושם הם היו קרובים, בכל חלקי אמריקה הם טעו ובענק
הסיבות לכך הן בעיקר מפני שרובם הגדול קנויות ומשמשות מטרה. המפלגות שמפעילות אותם מבקשים לשמוע רק את שהם רוצים ובשום אופן לא את מה שאינם רוצים. אבל הפעם היתה עוד סיבה חזקה, שהסוקרים מתביישים להודות בכך, שאינם יודעים איך לאכול את המציאות ששמה דונלד טראמפ, נשיא שאינו פוליטיקאי, שאי אפשר לדעת אף פעם מהיכן הוא מקבל את הקולות שלו
כבר לפני ארבע שנים טעו הסוקרים בענק, הם נתנו להילרי קלינטון נצחון ענק של 60 מול ארבעים, הבטיחו תבוסה מוחלטת לטראמפ, ולא ידעו להסביר מהיכן צצו הקולות שלו. גם הפעם הוא קיבל קולות היכן שלא האמינו שיקבל, הסוקרים אין להם את הכלים הנכונים איך לדעת עליו ומהלכיו ובעיקר היכן תומכיו. מי שילמד את תוצאות הבחירות ימצא דברים מאוד מעניינים הצביעו עבורו כאלו שהיו משוכנעים כי הם תומכי הדמוקרטים
לא רק באמריקה, גם במדינות אחרות משהו חמור מאוד קורה לסוקרים, ואין מנוס יותר מלהתעלם מהם ומדיווחיהם ולא לחיות על פיהם. קחו למשל בישראל, על פי הסקרים נפתלי בנט אמור היה להצליח בענק ונכשל בגדול. גם עתה מבטיחים לו מספרים דו ספרתיים, אבל במציאות אני לא משוכנע שהוא יגיע לחצי ממה שנותנים לו בסקרים
מציע אני לכל מי שהאמין ומאמין לסקרים וחי על פיהם שיחשבו פעמיים בטרם הם עושים צעדים שיצטערו עליהם
חיים שאולזון