בעקבות שיחת וידאו השבוע בו טענתי כי המנהלת הפדופילית חייבת הייתה להשהות את עצמה לצאת לחופשה עד שיתבררו הדברים, ככה הייתה נמנעת ההפגנה השבוע מול בית הספר, שלחו להסביר לי כי עורך הדין שלה אסר עליה לעשות זאת בטענה כי בכך היא מודה באשמה, ולכן הציע שתמשיך כאילו לא קרה דבר. זו הסיבה מדוע שהיא החליטה להישאר ולהמשיך ולא לקחת חופשה עד שיתבררו הדברים
מדובר בנימוק שנשמע טוב מבחינה משפטית, אבל השאלה הנשאלת, במצב שנוצר של כל כך הרבה פדופילים ופדופיליות שמסתובבים ומסתובבות בחינוך החרדי, האם שיקול כזה מקובל או שאין מנוס למרות החשש שזה יתקבל כאילו שהיא מודה באשמה, לצאת לחופשה. אמרתי למי שהסבירו לי את הבעיה כי אני דוחה את טענתם, מפני שבמצב הזה צריכים היו לבקש מהממונים שהם יפטרו אותה או שישהו אותה לחופשה עד שיתבררו הדברים ככה היא לא מודה, היא אולצה לצאת לחופשה ולא שהיא ביקשה לעשות זאת
הבעיה המרכזית והעיקרית שבכל מצב אסור לאפשר לפדופילים ופדופיליות שיהיו בבתי הספר ובישיבות אפילו לא יום אחד כאשר יודעים כי מדובר בכאלו שיצאה עליהם קול או שחשודים בנושאים הללו, זה בא לפני כל נימוק אחר, ובאשר לטענות המשפטיות אפשר לסדר את הדברים בדרך וצורה שלמרות שאינה נעימה אבל כזו שלפחות לא יטענו כי היא הודתה מפני שאולצה ולא מפני שרצתה לצאת לחופשה
בדבריי ביקשתי לשמור על כבודה ולכן הצעתי שהיא תצא לחופשה מרצונה החפשי עד לבירור הדברים, אבל אם מבחינה משפטית זה לא מסתדר אז חייבים לעשות זאת בדרך הקשה יותר של אילוץ לצאת לחופשה
חובת המנהלים והממונים על מוסדות החינוך לעשות הכל שלא יהיו במוסדות הללו פדופילים ופדופיליות אפילו לא לשעה אחת, כל רגע מדובר בסכנה ואינך יודע מי יפול בפח של אותם מסוכנים, ובאשר לדרך לא איכפת לי כל דרך שדרכה הם יהיו מחוץ למוסדות. אין לנו ענין לפגוע באף אחד, יש לנו ענין להבטיח את הילדים שאף אחד לא יפגע בהם
חיים שאולזון
