הם לא מצאו זמן אחר מתי להיאבק רק בתשעה באב, זה מוכיח שהרבה שכל אין למארגנים, מפני שהם מכריזים ואומרים כי אינם יודעים יהדות מהי. גם אם הם מאמינים כי מאבקם צודק צריך לדעת מתי להפגין, הבחירה של תשעה באב היא טעות פאטאלית, ויתכן שטוב שככה קרה מפני שעתה אנו יודעים עם מי אנו מתעסקים
כל הנושא הזה של סגנון חיים הוא ענין פרטי ובין האדם לבין קונו, וגם אם זה לא צריך להיות ככה לא הייתי מתערב כאן כלל. כאשר עוסקים בנושאים כאלו בפרהסיה, אז כפי שכבר כתבתי הרבה פעמים, התורה מסתיימת עם המילים ‘לעיני כל ישראל’ זה סוף התורה
כאשר מי קם ואומר אני לא מאמין בתורה ביהדות הויכוח עמו אחר, אבל מי שטוען כי הוא יהודי ומאמין בתורה גם אם אינו מקיים את מצוותיה, יש מקום לוויכוח עמו, שוב לא על הבעיה האישית שלו, אלא על הצורה והדרך, ואתעכב כאן על נקודה אחת בלבד שהייתי רוצה לקבל עליה תשובה ממי מהם
התלמוד כשהיא עוסקת בגיטין ובגירות ועוד, אחד הדברים שתובעים מאשה הוא להמתין תשעים ושניים יום ליצירת קשר חדש, להבטיח כי יידעו מי האבא, וכי הילד אינו ממזר או גוי. יש עוד ענין כאן, הילד זכותו לדעת מי אבא שלו. אותו דבר כאשר עוסקים באמא, ילד שנולד רוצה לדעת מי הם האבא והאמא הטבעיים שלו. נכון שיש גם ילדים מאומצים, מדובר בילדים שנולדו מהורים בעייתים או במצב בעייתי, מדובר במקרים יוצאי דופן, אין דבר כזה שמולידים ילדים באופן מסודר ומעבירים אותו להורים אחרים והילד אינו יודע מי הם הוריו. מה שקורה בתביעת הגברים למנוע מהילד שיידע מי האמא שלו, מי התיר זאת. זכותו של כל ילד לדעת מי האבא והאמא שלו, במיוחד כשמדובר באנשים בריאים וטובים. לרשום ילד שיש לו הורים שהם גברים ואותו דבר לרשום ילד שיש לו רק הורים נשים, מסבכת את הילד וגורמת לו עוול
חיים שאולזון
