ליטאי אמיתי מפחד מחשש גזל יותר מגזל ממש

אין זה רק בעולם הליטאי זה בכל מקום בימינו רק בלבושים אחרים. בעולם הליטאי זה ניכר מאוד שחיים עם חששות הרבה יותר מעיקר הדין, יעברו על גניבה גזילה והונאה שהם דאורייתא, אבל יקפידו בתקנות או בחששות ודומיהם

מספרים על בחור בלייקוואוד, בפנימיה היה פריג’ידר, הוא הניח שם בקבוק חלב, בבוקר כשקם רצה לשתות קפה עם חלב אבל תמיד מצא את הבקבוק ריק, לכן כתב על הבקבוק פרטי, זה לא עזר, בבוקר שוב מצא ריק. למחרת החליט לכתוב כי אין רשות לקחת ומי שלוקח זה גזל גמור,  ושוב הבקבוק ריק. חשב מה לעשות, וכתב על החלב כי זה לא ‘חלב ישראל’ הוא קם בבוקר ואיש לא נגע בחלב

נראה זאת גם בחוגים אחרים, איך שיהרגו את עצמם על מנהג. לא אשכח יהודי שבכה שאיזה חג שהוא נוהג לאכול כאלאפטשעס משום מה באותה שנה לא הכינו או שכחו או לא השיג, הוא בטוח היה כי מחכה לו הגהינום הכי גדול, אותו יהודי עובר על איסורי דאורייתא יום יום בגניבה גזילה הונאה ועוד איסורים חמורים וזה לא מזיז לו כלל, אבל על זה שלא אכל כאלאפטשעס הוא משוכנע היה כי זה סופו

נמצא הרבה חרדים שהורגים את עצמם על מנהג של איזה לבוש. לא אשכח את הסיפור הזה, הגעתי לחתונה שעשה בן דודי חסיד סלאנים הוא חיתן את הבן, וראיתי שהחתן לובש גרביים לבנות. הייתי המום במשפחתם אין דבר כזה, שאלתי את בן דודי מה קרה כאן מדוע הוא משנה לבוש, אז הוא סיפר לי כי זה היה התנאי של המחותן שהוא חייב ללבוש גרביים לבנות מפני שאצלו מי שלא לובש גרביים לבנות בשבת הוא מחלל שבת ואף גרוע מכך, ומאחר והיה מדובר בבחורה מאוד מיוחדת ולא רצו להפסיד אותה הם נכנעו לגרביים הלבנות

יש סיפורים כאלו לרוב, זה רק מראה עד להיכן הרחקנו, הטפל תפס את מקומו של העיקר. חלילה לזלזל במנהגים או בלבוש שנהגו כאן או שם, אבל המציאות שעל זה ילחמו ועיקרי תורה, מצוות שהם דאורייתא ירמסו, מחייב אותנו מחשבה מעמיקה האם החינוך שלנו אינו לקוי וחייב תיקון גדול