כל אחד חי בעולמו ומאמין שזה כל העולם

הבעיה הזו היא כללית לא רק אצל חרדים, ובמצבינו אי אפשר להתייחס לנושא רק אצל חרדים כפי שאני נוהג בימים כתיקונם, מדובר במה שגורם להרבה צרות ובימים אלה בישראל כאשר כל מי שצועק כך או כך למעשה מאמין כי זה העולם, וכי האחרים הם מעטים או מטומטמים כאלו שהם בדרגה נמוכה אינם אינטלקטואלים בשפה חילונית ולכן אין להתחשב בהם

לא אשכח לעולם, אני חוזר חמישים שנה האמנתי שהעולם היהודי זה בירושלים בני ברק ועוד כמה נקודות פה ושם, וכאשר הגעתי לאמריקה והתחלתי לראות מה קורה בעולם הגדול וכי היהדות אינה רק במאה שערים וכי היא מפוזרת ומחולקת לכל כך הרבה חלקים ביניהם מי שהם שומרי מצוות ולא חרדים וכאלו שהתרחקו יותר והם קונסרבטיבים או רפורמים, התגלה לי שהעולם היהודי הוא עולם של מיליונים

ולא רק בתחום הזה, אספר כאן משהו שכבר אולי פעם הזכרתי, הצורה היהודית, האמנתי שכך נראים יהודים וחלילה לא אחרת, ומי שנראה אחרת הוא כנראה חילוני או חצי גוי. וכאשר השתתפתי בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שנערכה בסביבות תשכ”ד וראיתי שם את נשיא אגודת ישראל באמריקה מגולח למשעי שאלתי את אבי ז”ל האם הוא יהודי, קשה היה לי לקבל שיהודי חרדי יראה כך, עד ששנים מאוחר יותר למדתי כי דווקא אנו עם הזקנים והפיאות המעטים ואילו המגולחים הם הרבים אם כי אינם תושבי השכונות שגרנו בהם באותם שנים, ומפוזרים ברחבי העולם

כאשר אני עובר מכאן שוב לחילונים, מי שלומד באוניברסיטה שמאלנית משוכנע ששם זה העולם הגדול והאמיתי ואילו האחרים ברמה נמוכה ולא שווים שיסתכלו לכיוונם, ומי שמסתובבים בחברה מסורתית מאמינים כי הם אנשי אמונה ואילו האחרים הם בקושי יהודים מי שהתרחקו כליל, כל אחד מאמין כי האמת היא אצלו, ואין כאן ענין של דת מצוות או אמונה, כל אחד היכן שנולד וגדל שם הוא מאמין כי זו האמת, ומכאן אני חוזר לחרדים מצבנו קשה מאוד בתחום הזה, מפני שאצל החילונים הם כמעט אותו דבר, המריבות שלהם זה שמאל וימין, שמרנות או ליברליזם ועוד כמה דברים כאלו ואילו אצלנו כל קהילה בלבוש אחר נוסח אחר כל אחד מאמין כי הרבי שלו הוא הצדיק יסוד עולם, גם אם הם מעטים מאוד הם מאמינים כי הם העילית, אין עוד הערכה לגדולת האחר, כל אחד מרגיש בסביבתו כי האמת אצלו

כאן החורבן הגדול אצל כולם בלי יוצא מן הכלל, ולכן אי אפשר להידבר. בשפה החרדית לפני מאה שנה עוד היו מי שהאמינו כי המושג של ‘נהרא נהרא ופשטי” הוא מושג קיים וכי אפשר לחיות עמו. בימינו זה לא שייך כלל, מפני שהחינוך הוא כזה שהאמת הוא אצלנו, האחרים אולי קרובים לאמת אבל לא יותר מזה

כאן זה לא ויכוח אידיאולוגי אלא השתייכות קהילתית ומפלגתית שמשנה את דרכיה בכל שני וחמישי, בעבר עוד היו אנשי אמונה ואידיאה שזה היה אצלם חזק ולא זזו מדרכם במלא נימה, בימינו לא מוצאים עוד אנשים כאלו, חיים עם המושג ‘דער רבי האט געזאגט’ (הרבי אמר) ולא משנה עוד אם טוב או רע השקר יכול להפוך לאמת הכי גדולה, כאשר לכל אחד נימוקים מצויינים, אפילו שאומר לך על ימין שהוא שמאל חייבים לקבל כתורה מסיני, ומתעלמים שגם אם זה נכון מבחינה מסויימת, אבל השמאל לא הופך לימין בגלל שהוא אמר כך

לא שייך לאחד ולחיות יחד פרט היכן שהאינטרס משותף. יושבים באותה מפלגה מפני שאי אפשר לעבור לבד את אחוז החסימה. אם זה היה שייך הכל היה אחרת, התחרות הכוחנית והקהילתית הפכה להיות אלימה וקשה וכזו שמתירה את הכל למען המטרה, ככה זה אצל  כולם בלי יוצא מן הכלל פרט לבודדים שנותרו הצדיקים בסדום

אין טעם בהידברות או בניסיון להסביר כי האמת אצל אחד, הקב”ה שבר את האמת לרסיסים עוד בטרם ברא את העולם, אנו חיים בעולם שכל עניינו חומרי גם אם משחקים רבי וטיש ועוד דברים כאלו. כל אחד רוצה להוכיח כי הרבי שלו הוא הגדול מכולם, ה’מיין רבי’ הוא העניין, ולא מפני שהרבי גדול אלא מפני שאתה מבקש להגדיל את עצמך. לצערנו בכל העולמות החרדי הדתי והחילוני אנו חיים עם מציאות שכל כולה כח ובימינו אנו חשים את ה’כל דאלים גבר’, בעבר ראינו זאת הרבה אצל החרדים ועתה אצל החילונים, ואוי למי שיכנע לאלימות כזו, מפני שכאן זה הסוף. אתה חייב לעבוד ולשבור את הכח, ולא מפני שמישהו יכריע היכן האמת, אלא מפני שאין אמת ברורה בימינו, ולא מפני שזו לא קיימת, אלא מפני מה שאמת אצלך זה השקר אצל האחר. אין מי שרוצה לשמוע ללמוד ולהבין, מבקשים להוכיח כי הצדק איתו גם כאשר הוא כל כך רחוק מכך

שימו לב, ה’דמוקרטיה’ החליפה את ה’אידיאה’ במקום שהם יאמרו את האמת אנו שמאלנים ולא רוצים ימין ועל זה המאבק, הם נתנו לזה שם חדש של ‘דמוקרטיה’ כמו להבדיל אצל החרדים כאשר מבקשים להחליף את ההלכה זועקים ‘השקפה’ או ‘שיטה’, חיים אנו בעולם של תוהו ובוהו כזה שאיש לא מחפש את האמת או לפחות מה שהכי קרוב לאמת, מחפשים את הכוח והשלטון וסביב לענין הזה הכל קורה ובכל מקום

עד שלא יפקחו עיניים להבין כי אתה לא יחיד בעולם המורכב מכל כך הרבה שבטים שהתחנכו ומאמינים אחרת, לא נגיע לרגיעה כלשהי, קשה להשלים עם המציאות שאתה לא יחיד בעולם. נכון שלמדנו כי כל אדם חייב להאמין כי בשבילו נברא העולם, אבל כאשר חיים יחד במדינה אחת ובחברה אחת, חייבים להתחשב בשני, ואם אין עם מי לשבת לצד שולחן בשביל שיבין את המציאות כמות שהיא, ממשיך לדגול ולהאמין כי המדינה היא שלו וכי האחרים גנבו לו את המדינה, לא נגיע לשום מקום

חיים שאולזון