בהרבה תחומים לא שמעו את אריה דרעי וגם לא את יענקל ליצמן, בכל מקום שהם ידעו שזה מתנגש אישית עם היועץ המשפטי לממשלה הם שתקו ומסיבה אחת ויחידה, הם ידעו כי על שולחנו תיק שעליו להכריע בעניינם הם העדיפו לחיות עמו בשלום, ובתקוה שבקרוב מאוד יסיימו את העניין
אבל היועץ המשפטי שידע שככה הוא מחזיק אותם קרובים אליו ומפחדים ממנו מחשש שיתנקם בהם, משך שנים את התיקים שלהם לא הכריע בהם מסיבה אחת ויחידה שכל עוד הוא היועץ המשפטי הם ישמרו על כבודו וחלילה לא יעיזו לומר מילה רעה נגדו. הוא היה צריך אבטחה שהם לא יתנו יד להדחתו. אריה דרעי בהרבה עניינים אף ציווה על חבריו בש”ס לשתוק בתקוה כי זה ירצה את מנדלבליט וככה הוא יגמור זאת בקלות, והנה בואו וראו דרעי וכנראה גם ליצמן גומרים את התיקים שלהם בקלות יחסית, לעומת מה שאמרו והבטיחו הם יוצאים בפרוטות, הם מילאו את תפקידם לשתוק ולהשתיק עניינים שמנדלבליט לא היה מעוניין בהם ובתמורה הם מקבלים בחזרה תיקים שיאפשר להם להמשיך את חייהם הפוליטיים
לא ברור כרגע מה יקרה אצל ליצמן ההכרעה בעניינו יהיה ממש ברגע האחרון בעוד כחודש, אבל כפי שרמזו ימחקו לו את הכל חוץ מהסעיפים על אותה מסעדה שאסור היה למכור שם אוכל וליצמן דאג שיאפשרו למרות הסכנה, שיחסית ליתר הסעיפים זה הקל ביותר, גם הוא יקבל איזה עונש קטן יחסית והעניין יסתיים
מה שחמור כאן, יועץ משפטי שהוא גם המכריע בעניין התביעה את מי יתבעו ואת מי לא ועל מה, הוא זה שמחזיק בגרון את כל מדינת ישראל, אם הוא לא אוהב אותך הוא תופר לך תיק ואתה בידיו, הוא מושך מקסימום זמן וככה אתה שבוי כפי שדרעי וליצמן היו שבויים. את המצב הזה חייבים לשנות, אסור שבמדינה כלשהי התובע היועץ המשפטי יכריע לבד, העניין חייב להיות בידי כמה שיכריעו יחד וככה למנוע את היכולת של לשלוט על אנשים ולמשוך שנים
חייבים גם לקבוע זמנים עד מתי אפשר למשוך ומתי חייבים להכריע לכאן או לכאן, מפני שרק ככה לא יוכלו לעשות את מה שמנדלבליט עשה לליצמן ודרעי
חיים שאולזון
