זייברט – התנהגות של פריץ לא של שליח ציבור

זה לא רק הוא, אני עוסק בו מפני שאותו תפסו כמו בגנב הוא נענש על שתפסו אותו ולא על שגנב, השאלה היסודית היא ראש עיר רואה את עצמו כפריץ או כשליח ציבור וההבדל הוא ענק, אם אתה פריץ אתה מצפצף על כולם עושה מה שבא לך ומי שפותח את הפה חוטף, ואם אתה שליח ציבור עליך לכבד את הציבור ובראש וראשונה מה שאתה דורש מבני עירך תכבד אתה בעצמך

כאן זה היסוד לגישה של ראש עיר כאשר הוא מכהן וממלא את התפקיד איך הוא מסתכל על התפקיד, שרלטן אחד כזה שתפס עמדה ומנצל אותה מתנהג כפי שמתנהג זייברט, הוא סבור שהעיר שלו והוא יכול לעשות בה מה שבא לו, האחר יקבל דו”ח, והוא גם אם הפקח לא ידע כי זה מכונית ראש העיר וכתב דו”ח יבטלו אותה מפני שמדובר בראש העיר

אני לא מקבל תירוצים שהאבא נכה וכי אין לו נהג, כאשר הולכים למקוה אין נימוק כלשהו מדוע לחנות במקום אסור, מילא אם היה טוען שהגיע בבהילות במסגרת תפקידו כראש העיר ואין לו ברירה אחרת, אבל לנצל את מעמדו יום אחרי יום כל כך הרבה פעמים, זה מוכיח כי משהו חולה מאוד בתפיסה החרדית על תפקידו של ראש העיר, אם כי חלילה לומר זאת על כולם אבל ישנם עוד מי שנהגו כך בעבר ויתכן כי גם בעתיד וצריך לעשות לזה סוף, ראש עיר צריך להבין כי הוא שליח ציבור ועליו לכבד את הציבור, תקופות השלטון של הפריץ הלך וחלף מן העולם פרט אולי ברחוב החרדי

חיים שאולזון