אקדים כי חלילה להלחם ב’ועד הישיבות’ בצורה כפי שהקנאים נאבקים בה, המטרה היא פוליטית ולא אידיאית, מציאות היא שכל עוד שלט במקום ר’ שמואל אויערבך לא העיזו לומר מילה רעה על ועד הישיבות ברגע שהשתנו הכוחות ראשי ישיבות אחרים תפסו את ההנהגה הם הפכו להיות מנודים ואסורים
ובכל זאת יש משהו שצורם מאוד בחוק החדש ובסדר שמבקשים לקבוע, לפיו ‘ועד הישיבות’ היא תקבע איזו ישיבה תחיה ואיזו לא, מי תשרוד ומי תלך לאבדון. ברור שאם המכסות יהיו מלאות על פי המספרים שהם תובעים כל אחד יוכל להמשיך בלי בעיות, אבל כשפה או שם יהיו חריגות זה יגרום ש’ועד הישיבות’ יקבל על עצמו תפקיד של מי יחיה ומי ימות וזה דבר שאסור שיקרה, חייבים למצוא דרך צודקת איך להכריע הכרעות כאלו ולא ארגון שיש עליו כמה שליטים שמטבע הדברים יעדיפו את הקרובים להם
יש הרבה סעיפים חמורים בחוק שהציעו, אבל ההכרעה בעתיד על האחוזים מי יוכלו להמשיך ללמוד ומי לא ובאיזה מצב השאלה היא מי יכריע, ואיך נותנים דבר כזה ל’ועד הישיבות’ להכריע, גם אם יטענו כי ראשי ישיבות יכריעו זה לא מקובל מפני שבזמנינו הישיבות הן פוליטיות, גם מי שטוענות שאין להם דבר עם פוליטיקה, כולנו, החרדים כולם מקצה לקצה משתייכים לקבוצות אלו או אחרות ומטבע הדברים אנו בעד אלו ונגד אלו, ובשאלות מן הסוג הזה אסור שעניינים כאלו ילקחו בשיקול בהכרעה
חיים שאולזון
