מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ידוע הווארט: כי רבי יהודה נחשב ראש המדברים בכל מקום (שבת ל”ג), והסיבה לכך: כי ר”י היה דורש בקיצור, והא ראיה שעשרת המכות המכילות 10 מילים, קיצר ר’ יהודה ל-3, דצ”ד עד”ש באח”ב.
כאשר באים לבית הכנסת, יש לפנות די זמן להתפלל בישוב הדעת ובמתינות, לעומת זאת יש יהודי אחד בביהכנ”ס שבו אני מתפלל, שתמיד אצה לו הדרך, ממהר בתפילה, למרות שמיד כשמסיים הקטע, הוא יושב ובוהה עד שהחזן יסיים, וכשניגש לעמוד ביארצייט וכדומה אי אפשר להשיג אותו, כי הוא טס יותר ממהירות הקול. ניסיתי לגשש אצלו מה ראה על ככה לרוץ כ”כ מהר בתפילתו? ענה לי כי זה הלכה מפורשת בשו”ע שהחזן צריך להיות ‘מרוצה לקהל’ דהיינו לרוץ לפני הקהל. (מעניין לציין, כי אחר התפילה יש לו את כל הזמן שבעולם לדבר על דא ועל הא מבלי למהר לשום מקום).
אותו יהודי שזה עתה סיפרתי, לקח את המימרא ר”י היה נותן בהם סימנים צעד אחד קדימה, ומשתמש בטכניקה זו בתפילה, למשל: באמירת ‘אשמנו בגדנו’ קודם תחנון, הוא מכה על חזהו 3 מכות עוצמתיות תוך כדי מלמול: ‘אַבַּגְדהוּז’ ‘חַטִיכַּלְמֶנְסַע’ ‘פִּצְקֶרְשֶׁתּ’, עד כדי כך, שכשהוא ניגש לעמוד, ישנם יהודים שמכים ‘אשמנו’ עם 2 הידיים בבת אחת לשני צידי החזה, שילך יותר מהר וידביקו את הקצב.
ראיתי ב’בדחי רבנן’ רמז לזה מפרשתנו, שמשה רבינו ביקש על מרים: קל נא רפא נא לה (יב,יג) ופירש”י: מפני מה לא האריך משה בתפלה?, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה.
ויש להקשות: הלא דרכם של יהודים שכל מה שתעשה הם יאמרו הפוך, אז מה הועיל משה בקיצורו? הרי שוב ישאלו על משה: אחותו בצרה והוא לא משקיע קצת יותר בתפילה? התירוץ: מכאן ראיה שאם אתה מקצר כולם מרוצים ואף אחד לא מתלונן.
לכן, כשאומרים ליהודי ‘שלום עליכם’ השני עונה ‘עליכם שלום’, כי מה שתגיד השני יגיד הפוך
ולית מילתא דלא רמיזי באורייתא: יתכן כי לזה התכוון אברהם אבינו כשאמר ללוט ‘אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה‘, פירוש: למה לך להתגייר ולהצטרף לעם הזה, שמה שתאמר יאמרו לך הפוך.
ובזה יתורץ תימא גדולה שאם כל הסנהדרין נוטים לחובה ואין אפי’ אחד שנוטה הפוך, פוסקים הפוך מכולם. וההיגיון בזה? כי לא יתכן שאצל יהודים כולם יהיו בדעה אחת – ואם זה כן קרה, כנראה שמשהו השתבש, ומספק יצא זכאי.
וזה הפשט ‘כל המועדים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים’ כי במוצאי פסח אורזים את כלי הפסח ומעלים לבוידעם, במוצאי סוכות אורזים את הקישוטים וכן במוצאי שבועות את פרחי הפלסטיק והתיקון ליל שבועות ומעלים לבוידעם. בשונה מפורים שכל השנה ממשיכים עם ה’ונהפוך הוא’.
