ש. לכבוד חג מתן תורתנו באנו להשאל על שיטת רבינו בעניין חינוך הבנים?
ת. כדברי הכתוב יסר בנך ויניחך.. ללא פשרות:
ש. והלכה למעשה?
מען טאר זיי נישט שוינען, נאר געהעריג העריינפראקן פראסקען און שמייסן, (באזהרה גדולה) אבער נאר מיט שכל, חלילה נישט לאזן קיינע סימנים!!
ש. גם במקומנו בזמן הזה?
ת. (הגאב”ד מתרגש מאוד וקורא) וכי מן האוויר בא להם עזות פניהם לאותם השפיפונים המעיזים פניהם ברבנים זקנים מהדור הישן?!
אלא (כמבין דבר) זה מעשה הפסיהאלאקיי שכופה על רבותיהם לנהוג בהם בדרך הדיפלאמאטיי של הבעדאגאקיי.. ומצווים שלא לעצבם אפילו בהרמת הקול. והמלכות שגזרה בעווה”ר עונשים קשים אפילו על רצועה ומקל..
(רבנו גונח חסר אונים) נווו אז אמרו נא לי איזה מיני מין האדם אפשר לגדל כך?! (רבינו מוחה דמעה)
ש. וכיצד נהגו במחוזות ממשלתו של רבנו באלטער היים?
ת. וואסאשאלה.. כמלפנים בישראל ללא זוז כלשהו בדרך אבותינו ורבותינו, בלי פשרות !!
ש. במשמע?
ת. מיד מרגילים את הנער הרך במעט ציפן, פליקן ושמייסן ומעבין המקל וכופלים הרצועה ככל שיתחזק בו כוחו..
וכאשר הוא נעשה תיש בן י”א י”ב מעמידים לו מלמדים בעלי זרוע גברי תקיפי ש.. ש.. נוו.. הואהא אוי אוי אוי..
ש. מה זה האחרון עושה בהם?
ת. שוו בנפשכם.. שעשו כדרך המועיל.. א זעץ אשטויס אמאל אבאקס וכדו’ ככל ככל הנחוץ להכניע גאוותו..
ש. אבל פשיטא שבנערים הצייתנים לא שלחו יד..
ת. פטור בלא כלום זה אי אפשר.. וכי איך תהא אימת רבו עליו?!
ש. ומה נעשה אנחנו בדורנו במקומנו?
ת. עשיתי שפעקולירן ובס”ד עלו בדעתי איזה תחבולות להתחכם על הגזירה, (מגלה סוד..) למשל, אפשר בחדר אפל שלא יכיר המוכה את המכה וכדו’..
אביא הדברים בעזה”י בפני הקאנסיליי של הרבנים החשובים ומן השמים יסייעו..
ע”כ שמעתי מפום קדיש
הק’ מרדכי יעקב ברשב”א נ”י בערגער
בעמח”ס רמא כופתא הארוך
