📌בריסקר שאל את רבו אם יש ענין לומר שמע 40 פעם ואמר לו: לא צריך להחמיר כל כך, מספיק 30
📌הכומר והרב
מתוך הריסות תאונת דרכים נוראית, יוצאים חיים רק כומר ורב.
הרב אומר לכומר, “זהו אות משמיים שדווקא רב וכומר יינצלו!!!”
“נכון מאוד”, עונה לו הכומר, “יש הרבה אמת בדבריך.”
הרב חוזר ופונה לכומר, “איזה נס! כל המכוניות הרוסות ורק בקבוק היין שלם, זה סימן משמיים שנשתה יחד לחיים.”
הכומר אומר שנית, “גם הפעם יש אמת בדבריך.”
הרב מגיש לכומר את הבקבוק שישתה, והכומר שותה לגימה הגונה מתוך נימוס לרב.
כשהוא מסיים, הרב לוקח את הפקק של הבקבוק, וסוגר אותו.
הכומר לא מבין למה הרב סגר את הפקק אחרי שהזמין אותו לכוסית, “אתה לא מתכוון לשתות?”, שואל אותו.
“כן בוודאי”, עונה לו הרב, “אני אשתה כהוגן ואחגוג כל הלילה. רק בוא נחכה לשוטרים קודם…”
מתוך הריסות תאונת דרכים נוראית, יוצאים חיים רק כומר ורב.
הרב אומר לכומר, “זהו אות משמיים שדווקא רב וכומר יינצלו!!!”
“נכון מאוד”, עונה לו הכומר, “יש הרבה אמת בדבריך.”
הרב חוזר ופונה לכומר, “איזה נס! כל המכוניות הרוסות ורק בקבוק היין שלם, זה סימן משמיים שנשתה יחד לחיים.”
הכומר אומר שנית, “גם הפעם יש אמת בדבריך.”
הרב מגיש לכומר את הבקבוק שישתה, והכומר שותה לגימה הגונה מתוך נימוס לרב.
כשהוא מסיים, הרב לוקח את הפקק של הבקבוק, וסוגר אותו.
הכומר לא מבין למה הרב סגר את הפקק אחרי שהזמין אותו לכוסית, “אתה לא מתכוון לשתות?”, שואל אותו.
“כן בוודאי”, עונה לו הרב, “אני אשתה כהוגן ואחגוג כל הלילה. רק בוא נחכה לשוטרים קודם…”
📌היה פעם אחת איזה ליצן,
ששמע שיש צדיק גדול בעיר, אז הוא החליט לעשות צחוק מהצדיק.
הגיע הליצן לקבלת קהל, ואמר לרב:
כבוד הרב, יש לי 3 בעיות חמורות, ניסיתי כבר הכל, ואני מקווה שתוכל לעזור לי…
בעיה ראשונה: אני לא מרגיש טעם בפה.
בעיה שנייה: אני לא זוכר כלום. הבעיה השלישית היא שאני לא יכול להגיד את האמת, היא פשוט לא יוצאת לי מהפה…
אני כל היום מדבר רק שקרים.
אמר לו הרב:
תשמע זו בעיה רצינית מאוד, אני צריך לחשוב על זה,
תבוא בעוד שעתיים… בינתיים אמר הרב לגבאי שלו שיצא לחפש בחוץ גללים של עיזים, (שנראים כמו שוקולדים קטנים) ושיביא לו כמות.
הגבאי חזר עם שקית מלאה.
אמר לו הרב: קח אותם אחד אחד ותעטוף לי אותם בנייר צלופן, שיראו כמו סוכריות, ותשים לי אותם בקופסה של בונבוניירה…
אחרי שעתיים הליצן חזר, קורא לו הרב ואומר לו:
בוא, יש לי בשבילך פטנט מצויין! הסוכריות הללו זה בדיוק מה שאתה צריך.
תקח אחת כאן ועכשיו לידי, ואח”כ תקח עוד סוכריות לבית וכל שעתיים תאכל אחת.
הליצן הזה לקח סוכריה אחת, התחיל ללעוס… וכל הפנים שלו התחילו להתעוות, בקושי הצליח לדבר…
עד שלבסוף הוא הצליח לבלוע את הסוכריה…
הוא פנה לרב ואמר לו:
כבוד הרב, מה זה?
זה ממש מזכיר את ה…צואה של העיזים….
אמר לו הרב: ברוך השם! כל כך מהר זה עבד..?
תראה, דבר ראשון אמרת את האמת!
דבר שני, אני רואה שחזר לך הטעם בפה….
ולגבי הבעיה של הזכרון…
אותי אתה כבר לא תשכח!
ששמע שיש צדיק גדול בעיר, אז הוא החליט לעשות צחוק מהצדיק.
הגיע הליצן לקבלת קהל, ואמר לרב:
כבוד הרב, יש לי 3 בעיות חמורות, ניסיתי כבר הכל, ואני מקווה שתוכל לעזור לי…
בעיה ראשונה: אני לא מרגיש טעם בפה.
בעיה שנייה: אני לא זוכר כלום. הבעיה השלישית היא שאני לא יכול להגיד את האמת, היא פשוט לא יוצאת לי מהפה…
אני כל היום מדבר רק שקרים.
אמר לו הרב:
תשמע זו בעיה רצינית מאוד, אני צריך לחשוב על זה,
תבוא בעוד שעתיים… בינתיים אמר הרב לגבאי שלו שיצא לחפש בחוץ גללים של עיזים, (שנראים כמו שוקולדים קטנים) ושיביא לו כמות.
הגבאי חזר עם שקית מלאה.
אמר לו הרב: קח אותם אחד אחד ותעטוף לי אותם בנייר צלופן, שיראו כמו סוכריות, ותשים לי אותם בקופסה של בונבוניירה…
אחרי שעתיים הליצן חזר, קורא לו הרב ואומר לו:
בוא, יש לי בשבילך פטנט מצויין! הסוכריות הללו זה בדיוק מה שאתה צריך.
תקח אחת כאן ועכשיו לידי, ואח”כ תקח עוד סוכריות לבית וכל שעתיים תאכל אחת.
הליצן הזה לקח סוכריה אחת, התחיל ללעוס… וכל הפנים שלו התחילו להתעוות, בקושי הצליח לדבר…
עד שלבסוף הוא הצליח לבלוע את הסוכריה…
הוא פנה לרב ואמר לו:
כבוד הרב, מה זה?
זה ממש מזכיר את ה…צואה של העיזים….
אמר לו הרב: ברוך השם! כל כך מהר זה עבד..?
תראה, דבר ראשון אמרת את האמת!
דבר שני, אני רואה שחזר לך הטעם בפה….
ולגבי הבעיה של הזכרון…
אותי אתה כבר לא תשכח!
📌למה הכומר לא יכול ללמוד גמרא?
יום אחד אמר הכומר לרב, “הרבה דברים לימדת אותי אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא.”
אמר לו הרב, “אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא.”
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים.
אמר לו הרב, “אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת.”
“טוב”, משיב הכומר, “מה השאלה?”
שואל אותו הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“פשוט מאוד”, עונה הכומר, “המלוכלך יתרחץ והנקי לא.”
“אמרתי לך שלא תצליח להבין”, אומר לו הרב, “בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”
“על זה לא חשבתי”, מסכים הכומר, “שאל אותי עוד שאלה.”
“טוב”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“פשוט מאוד”, עונה הכומר בביטחון, “הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”
“שוב טעית”, אומר לו הרב, “אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”
“אבל לא אמרת שיש שם מראה”, מתלונן הכומר.
“זה מה שאמרתי לך”, עונה הרב, “זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות.”
“טוב”, נאנח הכומר, “בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה.”
“פעם אחרונה”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“זה נורא פשוט”, מחייך הכומר, “אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה – הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”
אומר לו הרב, “אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה – אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי
יום אחד אמר הכומר לרב, “הרבה דברים לימדת אותי אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא.”
אמר לו הרב, “אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא.”
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים.
אמר לו הרב, “אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת.”
“טוב”, משיב הכומר, “מה השאלה?”
שואל אותו הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“פשוט מאוד”, עונה הכומר, “המלוכלך יתרחץ והנקי לא.”
“אמרתי לך שלא תצליח להבין”, אומר לו הרב, “בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”
“על זה לא חשבתי”, מסכים הכומר, “שאל אותי עוד שאלה.”
“טוב”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“פשוט מאוד”, עונה הכומר בביטחון, “הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”
“שוב טעית”, אומר לו הרב, “אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”
“אבל לא אמרת שיש שם מראה”, מתלונן הכומר.
“זה מה שאמרתי לך”, עונה הרב, “זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות.”
“טוב”, נאנח הכומר, “בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה.”
“פעם אחרונה”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”
“זה נורא פשוט”, מחייך הכומר, “אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה – הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”
אומר לו הרב, “אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה – אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי