בעצרת המליון מצאו ראש ישיבה על המרפסת במלון שערי ירושלים אוכל מנה פלאפל.. כששאלו תלמידיו על זה? ענה. “כולם מודים דב”עצרת” בעינן נמי לכם
חמור מת בדיוק מול בית הכנסת.
אחרי שבוע גוויתו עדין הייתה מוטלת שם והרבי החליט להתלונן לראש העיר.
אדוני ראש העיר…יש חמור מת בדיוק מול הכניסה לבית הכנסת כבר שבוע ימים !!!!!
עונה ראש העיר:
האם זה לא התפקיד שלך כבוד הרב לדאוג למתים ?
כן זה תפקידי…עונה הרב בשלווה….אך גם תפקידי להודיע למשפחה…..!!!!!
בכהנו (של הרב עובדיה יוסף) כרבה הראשי הספרדי של העיר תל-אביב, לצד עמיתו האשכנזי הרב גורן, ניגש אליו יהודי עם-הארץ ובפיו שאלה הלכתית ‘קשה’: ‘מגדל אני חתולה בביתי, והסתפקתי אם רשאי אני לתת לה חלב אחרי אכילת בשר – מבלי להמתין שש שעות’.
“‘שחורה היא או לבנה?’, בירר מרן ברצינותמעושה. ‘לבנה’, השיב האיש, מתלהב מההתעניינות של הרב. ‘אם כך’, הצביע מרן על משרדו של הרב האשכנזי, ‘תשאל את הרב גורן
אברך נכנס לחנות של בעלי חיים לקנות מתנה לאשתו ומבקש מהמוכר שיתן לו
מתנה מתאימה לבן תורה.
מפנה אותו המוכר לפינה בחנות ואומר לו
שם יש תוכים תורניים ולא סתם תורניים , תלמידי חכמים!
מתחיל האברך לבחון את התוכים.
כמה עולה התוכי הזה?
1000 דולר ,
מה הוא יודע ? חמישה חומשי תורה ,
אומר האברך ‘וידבר ה ” – עונה התוכי ‘ אל משה לאמר ,’ ואכן את כל החומשים הוא יודע.
אוקי , כמה עולה התוכי שלידו ?
5000 דולר ,
מה הוא יודע ?
את כל התנ”ך!
והתוכי השלישי ?
20,000 דולר ,
מה הוא יודע ?
את כל הש” ס!
וכן הלאה.
עד שהוא מגיע לתוכי אחד ושואל כמה הוא עולה
עונה לו המוכר מאה אלף דולר ,
שואל אותו האברך מה הוא יודע
עונה המוכר : האמת היא שהוא לא יודע כלום , אבל כל פעם שהוא נכנס לכלוב , כל
התוכים מתחילים לשיר ” יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו……