אחד הדברים הכי חשובים ביהדות הוא לבדוק האם לא איבדת את ה’יהודי’ שבך. ואיך בודקים זאת, כאשר אתה חש בכאבו של האחר. נכון, אי אפשר לשאת את הכל על השכם וקשה לבא בטענות למי שלא בוכה כל היום על צערם של כל כך הרבה יהודים, אבל כאשר עוסקים אנו ב’שמחה’, לשמוח כאשר לשני רע או סובל, זו שפלות וזקוק בדיקה אם הינך מזרע היהודים. ושוב, אין זה משנה איזה יהודי, מפני שסבלו של יהודי לא מסוגל לגרום שמחה ליהודי אחר
נכון, החינוך החרדי לקוי ויש מי ששמחים כאשר לשני רע, אם אותו אחד חסיד של רבי אחר או משתייך לקהילה אחרת, אז כמו שבסאטמאר אומרים בפה מלא ‘אבי נישט ביי אידן’, במילים אחרות הם אומרים אם אינך סאטמארי אינך יהודי, ולכן אני לא חייב להרגיש את כאבך. עושה רושם כי בגור של ימינו הם הפכו להיות כמו הסאטמארים וזה כואב מאוד, מפני שלאבד את הצלם היהודי פירושו כי הם התרחקו כל כך רחוק שאין זה עוד פלא איך הרחיקו עד לדרכי הנצרות
כן, הנוצרים אוהבים לשמוע כאשר ליהודי לא טוב, הם שמחים כאשר יהודי סובל, וכאשר שמעתי השבוע את חסידי גור שמחים ועליזים כששמעו כי ר’ שאול אלתר בבית חולים, התחזקה אצלי ההרגשה כי משהו רע מאוד עובר על הקהילה הזו, הם מתרחקים יותר ויותר מהיהדות, ואין זה עוד פלא שהם מתנהגים כנוצרים ממש
בכל הדורות ובכל הזמנים, כאשר יהודי חלה, כולם, גם מי שלא נמנו על אותה קהילה קבוצה או מפלגה, התפללו וביקשו עליו רחמים, חשו בכאב, התעניינו ביקשו שיבריא, אבל בגור כאשר הם שומעים כי מי שאינו מאנשיהם חולה, שימות ויקבר, זה מה שעושה אותם שמחים
אזכיר כאן למי ששכח, הרבי מגור היה חולה הרבה זמן, הרבנית שלו חלתה ואף היה צורך להביאה לארצות הברית לטיפולים. הרבי מגור היה הרבה בחופשות בכמה מקומות בגלל החלמה ממחלות, ואיש לא שמח, ההיפך, התפללו לשלומו. לא היו חסרים מי שיש להם עמו חשבונות פוליטיים ואחרים. השבוע כאשר נדמה היה למישהו כי אולי ר’ שאול אלתר חולה – בינתיים הוא כבר הספיק לשוב הביתה – הם דיברו בדרך שמתאים לשפלים ונבזים
חשבתי כי בגור יש יהודים נעלים יותר מי שיודעים מתי כן ומתי לא, ויהיו האחרונים לשמוח כאשר יהודי אחר חולה גם אם מדובר במי שהקים לעצמו קהילה משלו,. ולצערי אני לומד מי הם באמת וזה כואב מאוד. אם עוד נשאר משהו שחשבתי שיש בגור גם את המעט הזה רמסתם, וזה כואב. כל כך אהבתי את אדמור”י גור, והצער כל כך גדול מי הם הממשיכים של ימינו
חיים שאולזון
