רבים וטובים באים בטענה על התנהגות נציגים חרדים רוצים לראותם ישרים מתנהגים כפי שנציג ציבור חרדי צריך להתנהג, ופתאום מוצאים עריץ מי שיושב לצד הקופה ומחלק שלל לחברים קרובים כפי שקורה בבני ברק עם ההקצאות ועוד דברים כאלו, הנציגים לא צריכים לקחת בחשבון את הציבור מפני שהם אינם בוחרים אותם, ולולא היתה קצת אימתא דמלכות המצב היה חמור פי כמה מפני שהיו מרוקנים את הקופה ומשאירים את העיריה עם חובות של מיליונים כמה שרק הבנק היה מאפשר לקחת
שאלת היסוד הוא את מי מייצג הנציג החרדי את הציבור או כמה שקובעים מי יהיו הנציגים בבחירות, כאן זה מתחיל, כאשר מי שרץ לתפקיד מסויים צריך קשר עם בודד או שניים הוא מצפצף על הציבור כולו. בש”ס למשל הקשר עם דרעי מבטיח תפקיד ועל הציבור אתה יכול לצפצף, אותו דבר קורה ביהדות התורה ועכשיו רואים זאת בדגל התורה ובמקומות אחרים, לא הציבור קובע מי יהיו נציגיו, מכתיבים לך מלמעלה ועליך לומר אמן, ואז מי שנבחר לתפקיד כלל לא מתחשב בך ולא לוקח בחשבון את רצונותיך
כאן יסוד הבעיה של הנציגות החרדית וכל עוד לא יבינו הרבנים כי צריכים לתת לציבור את התשובה כי הם בוחרים את הנציגים שלהם, יבא יום שירימו את נס המרד ואז יהיה מאוחר מדי. לא יתכן שבעיריות יישבו נציגי סיעות למיניהם ומפני כבוד הרבנים לא אזכיר שמות, לפחות בתפקידים האלו צריך לתת לציבור שהוא יבחר את נציגיו במי שהוא רואה וחושב כי הם מתאימים לתפקיד, אז הכל ייראה אחרת, כאשר הנציג יצטרך לתת דין וחשבון לציבור הוא ייאלץ להוכיח את עצמו
חיים שאולזון
