חזרתי על הדברים בעבר כמה פעמים ואני נאלץ לשוב על הדברים בשל מה שקרה וקורה בישיבות הליטאיות ואולי אף אחרות שלא ויתרו רגע מן המשחקים במונדיאל, דבר שבעבר גם הרחוקים ביותר לא העיזו לעשות זאת. למדתי בישיבות הליטאיות ולא העיזו לעשות את מה שעושים היום, אם מי רק היה מדבר מכדורגל היו מעיפים אותו מן הישיבה מיד, מתבייש אני לספר כי למרות שהייתי איש חדשות מאז ומעודי, שנים לא ידעתי מה זה מכבי ומה זה הפועל ועוד שמות של קבוצות, זה היה מחוץ לתחום, ידענו כי זה לא שייך ליהודי שומר תורה ומצוות
רבים וטובים המומים ממה שחזו בשבועיים שלשה האחרונים ובמיוחד בסיום, כיצד ישבו עם הגמרא יחד עם מכשיר ביד על מנת שלא לפספס את המשחק, ואיש לא שאל מה לבני תורה עם כדורגל? איך זה חדר לרחוב החרדי? מתברר כי במשך השנים הזבל הזה חדר חזק ובכמה תחומים שבעבר היו מחוץ לתחום היום הם הפכו לחלק מן החיים
החינוך המקורי והבסיסי בעולם החרדי לקוי, עצם העובדה שמודעים לדברים כאלו, זה חמור. לא אשכח לעולם, הייתי בחור בישיבה וחתמתי על מנוי ל’המודיע’ רציתי לקבל אותו כל יום בישיבה, הדבר נודע למשגיח רבי חיים פרידלנדר זצ”ל והוא הסביר לי שבחור בגיל הישיבה אסור לו לקרא עיתון אפילו החרדי ביותר, הראש צריך להיות בלימוד ובמוסר, ולכבוד בקשתו ביטלתי את המנוי
בתחום הזה החורבן הגדול בא עם הופעתו של ‘יתד נאמן’ שעשו מצווה לקרא את העיתון בבוקר עוד לפני התפילה, זה הרס כליל את נושא החדשות בישיבות, ואין זה פלא מדוע כמה ראשי ישיבות יצאו אז בדחיפות נגד קיום העיתון, אבל זה נושא בפני עצמו. מתברר כי בימינו מגיל ילד יודעים ועוסקים במה שאנו בגיל ארבעים בקושי שמענו וידענו
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה החרדית שכל כך הרבה המכונים ‘בני תורה’ היו עסוקים עם מונדיאל, איך קרה דבר כזה? מדובר בכישלון של המחנכים, בחורים אינם נסחפים מעצמם, המשגיחים וראשי הישיבות לא עשו מספיק להבטיח כי לא ייחשפו למה שלא צריך ואסור לבחור ישיבה, ובטענות איני בא כאן לבחורים הצעירים, אלא למחנכים שההתנהגות הזו הוא הכשלון הגדול שלהם
חיים שאולזון
