ככה זה כאשר חיים באפילה כאילו שהעולם קיים רק לעצמו ובשבילו, אם כי נכון שכל יהודי חייב לומר כי העולם נברא בשבילי, אבל כשעוסקים בנושאים פוליטיים ודומיהם אדם שפוי לוקח בחשבון את המכלול עם מי הוא עוסק ויודע כי מה שחשוב לך חשוב פחות לאחר ומה שחשוב לאחר פחות חשוב לך ועל כולם כי אנשי אידיאולוגיה אינם רק חרדים הנאבקים בכל כוחם למען מימוש האידיאולוגיה שלהם וזה דבר מובן. גם אם מבחינתך דברים אחרים חשובים יותר, לאחר חשובה האידיאולוגיה שלו ודוקא הגישה שלך היא אצלו טמטום אחד גדול
מעטים בדורנו אנשי אידיאולוגיה מי שנלחמים על אמונתם ומוכנים למסור את נפשם על כך, קיוינו שהחרדים יהיו כאלו והנציגים ייצגו את הגישה החרדית שאינה מתפשרת בשום אופן בתחומים כמו השבת הכשרות והגירות ועוד, אבל לצערנו ובושתנו הנציגות החרדית הפכה ל’מסחרית’ של תן לי את זה ואתן לך את זה שפירושו תן לי את חוק ההתגברות ואני אתן לך את השבת אעלים עין מתחבורה ציבורית בשבת. משה גפני מבקש לעשות פשרות עם יאיר לפיד בתחומים שהנפש היהודית קשורה בהם, הוא מוכן לקבל את הגישה של לפיד של להתחלק שכל אחד יקבל קצת שפירושו לוותר על עיקרים יהודיים והלכתיים למען הכסא שלו כיו”ר ועדת הכספים, מאידך בצלאל סמוטריץ’ עדיין לא מושחת כל כך ומה שחשוב לו היא האידאולוגיה שלו והיא קודמת לכסא שלו
אשאל כאן את משה גפני, האם תשב עם רב רפורמי בקואליציה אחת? כפי הנראה כן, מפני שיאיר לפיד בונה על מפלגת העבודה שאתה מאוהב בראשה ומשתף עימה פעולה למרות שברור לך שכל קואליציה עימם פירושו להכיר ברב רפורמי, האם אינך קולט לאן הרחקת? התחייבת כי שלשה דברים לא תוותר בכל קואליציה שתצטרף אליה האם בקואליציה שאינה עם נתניהו תוכל להשיג אותם? בהחלט לא. אולי תשיג דבר אחד וגם זה בספק גדול
סמוטריץ’ מאידך גם הוא לא חכם, מפני שעליו ללמוד היסטוריה ולזכור כי בשל ענוותנותו של רבי זכריה בן אבוקלס חרבה ביתנו וחייבים להתנסח נכון. להילחם בצורה כפי שהוא נלחם מצד אחד יש להעריץ אותה שאדם נלחם על האידיאולוגיה שלו ולא מוותר עליה לא מוכן ללכת לפשרות, אבל מאידך חייבים לקחת בחשבון שגישה כזו הרסה את בית המקדש
מה שמתחולל למעשה הוא משהו מזעזע ממש. משה גפני הפך לסמל של המזרחי שהיתה סמל של ‘פשרות’. מי שזוכר בשעתו המלחמה החרדית במזרחי היה על הרקע הזה של ‘פשרות’. הסברנו שוב ושוב מדוע אי אפשר ואסור להתפשר. והנה איש ה’השקפה’ משה גפני הוא זה שמבצע למעשה את דרך המזרחי, כאשר מן העבר האחר בצלאל סמוטריץ שהוא לכאורה מזרחניק והוא זה שהולך בדרכי החרדים בעבר שלא מוכנים היו להתפשר בשום אופן מפני שזה דרך המזרחי. עולם הפוך אנו רואים כאן ואוי לנו שלכך הגענו. במקום שמשה גפני יהיה הסמל החרדי וייאבק בדרך וגישה חרדית שלא מוותרים על קוצו של יו”ד הוא מוכן לפשרות וכאן החורבן שלנו. עצם המחשבה של קואליציה שאינה עם הימין והכוונה לנתניהו במצב הנוכחי פירושו ויתורים על עיקרי היהדות מפני שהללו חרתו על דגלם מלחמה לה’ והם חייבים להוכיח שלפחות חלק השיגו ועוד בהכשר של משה גפני
בימים כתיקונם היו מוקיעים את משה גפני מן המחנה החרדי מפני שהוא הפך אותה למזרחיסטית. ומאידך סמוטריץ’ הפך את דרכי המזרחי לחרדית שגם זה לא הדרך הנכונה באידיאולוגיה המקורית של קודמיו, ואולי כאן המקום להתפשר. שגפני יהפוך להיות פחות פשרן ואילו סמוטריץ’ קצת יוריד מן האנטי הידברות והבנה לאיך שמוצאים פתרון שלא יעביר את השלטון לידי השמאל שזה לא פחות חשוב במצב שנוצר, מפני שאז גם את המעט שאפשר להציל במצב הקיים לא נשיג
חיים שאולזון
