מדובר בתקופה שהם חיו בשלום, כאשר הרב עובדיה יוסף והרב שך היו לכאורה ידידים טובים ועבדו יחד, הרב עובדיה יוסף פרסם ספר בדיני טהרה לנשים, שם התיר את מה שאפילו רבנים מקילים לא מתירים (מפאת צניעות הנושא לא נפרט והמבין יבין), בנו של הרב עובדיה בטרם צאת הספר ביקש מהרב שך הסכמה והוא נתן לו כשהוא כותב שם עליו תוארים חשובים, הרב שך לא עבר על הספר אם היה עובר הוא לא היה נותן הסכמה ככה אמרו תלמידיו מאוחר יותר
כאשר הספר יצא לאור זה גרם לסערה גדולה רבנים כולל בית הדין של העדה החרידת פרסמו הודעה כי ספרו של הרב עובדיה יוסף פסול ואסור ויש לשורפו וכי הוא מתיר את האסור, רבנים רבים כולל רבנים ליטאים פרסמו איסור חמור על הספר ומאחר ויש בספר הסכמה של הרב שך הוא נקלע כאן לצרה גדולה, הרבנים תבעו ממנו הבהרה או מחאה משהו שיהיה ברור כי ההסכמה נכתבה מבלי שהוא ראה מה כתוב בספר
אבל, הרב שך לא רצה לקלקל את היחסים הטובים – של אז – וחיפש דרכים איך לצאת מן הענין ואז קם ואמר כי מאחר והרב עובדיה יוסף אינו יודע ללמוד, ומאחר והוא פוליטיקאי הוא לא תלמיד חכם עד כדי כך שאפילו אפיקורס אינו יכול להיות, ולכן אינו צריך למחות, ככה התחמק
הדברים התפרסמו ואנשי הרב עובדיה יוסף זעמו על העלבון הנורא שהרב שך אמר כי הרב עובדיה יוסף אינו יודע ללמוד וכי הוא פוליטיקאי וכי אינו ידוע לפסוק הלכות, הם תבעו שיבקש מחילה אבל הוא לא הסכים. מאז שהרב שך קבע כי הרב יוסף לא יודע ללמוד החלו היחסים להדרדר ותוך תקופה פרצה מחלוקת קשה ביניהם ומאז ועד ליומו האחרון של הרב שך הוא לחם בו מלחמה קשה ביותר עד כדי תביעה להוציאו מכלל ישראל
מדובר בהיסטוריה מאוד חשובה, אסור לאפשר לדרעי לטשטש את האמת ביחסים שבין הרב שך והרב עובדיה יוסף, אנו נשתדל כאן להביא לכם עוד ועוד מאותה תקופה ומה אמרו זה על זה בכדי לדעת כי הקשר בין ש”ס לדגל התורה היא פסולה ואסורה, כל ספרדי שמחזק את דגל התורה מחזק את המלחמה בהרב עובדיה יוסף ומבזה אותו
חיים שאולזון
