ספרים על גבי ספרים לא יספיקו לכתוב על מציאותו של הרבי, אין תחום שלא מצאת שם חכמה וחזון, הרבי כל מה שעשה היה עם מטרה ברורה, לא היו אצלו דברים מקריים, הוא ידע מה שרצה, ועשה למען המטרה עד שהשיג אותה, לפחות השתדל להשיג, בשביל לעסוק בכל אלו צריכים ימים ושנים, ולכן הפעם אתרכז בענין שלאחרונה העם היהודי סוער בו והוא הגירות, היום מוכח כמה הוא צדק במלחמתו במאבק שזכור בשם ‘מיהו יהודי’ ואיזה הרס וחורבן גרמו יצורים עלובים שכל מטרתם היה חורבן והרס כאשר שניים מהם משה גפני ואריה דרעי עדיין פעילים ועושים הכל למנוע תיקון בענין הגיור מפני שרצונם לשרת את השטן כפשוטו מי שלחם ברבי מתוך שנאה לחסידים בכלל ולחב”ד בפרט
לאחר שינוי ‘חוק השבות’ היה זה הרבי שקרא לתיקון החוק, להחזיר את המילה ‘כהלכה’ שהוציאו מהחוק שקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה. בשל פרשה חמורה באותו זמן, בית המשפט קבע כי הגירות היא על פי הלכה כפי שהחוק קובע, ולכן פסלו את הגיור. מה עשו החילונים דאז, בעזרת המפד”ל, הוציאו את המילה ‘כהלכה’ מהחוק וזה איפשר לקבוע כי אותם מי שנתגיירו בגיור שלא כהלכה כי הם יהודים
מי שניצב בראש המלחמה ברבי וסייע לחילונים ולמי שהחדירו גויים בכלל ישראל היה הרב שך שטען כי אין להחזיר את ‘כהלכה’ אלא יש להכניס את המילים ‘על פי שולחן ערוך’ דבר שהיה ברור כי זה לעולם לא יקרה. על יותר ממה שהיה לא יוסיפו, הרבי טען כי מאחר ובית המשפט כבר קבע כי ‘כהלכה’ הכוונה על פי השולחן ערוך אז עדיף להיאבק על החזרת המילה שהוציאו זה יהיה יותר קל לעשות וככה יצילו את הגיור בישראל. אבל הרב שך התעקש שבשום אופן לא להחזיר את ה’כהלכה’ והחילונים חגגו, הם אמרו יכה יוסי את יוסי שהחרדים יכו זה בזה ולהם יש מנוחה הם לא מתקנים את החוק
כמובן שהמצב הזה גרם שיותר ויותר מי שהתגיירו בגיור רפורמי ואחר כך רשמו אותם כיהודים, ולכן הרבי תבע להלחם ובכל הכח לעצור את המצב הזה, ומי שלחמו נגד הרבי בכל הכח היו שני רשעים ששמם משה גפני ואריה דרעי שעשו הכל שלא יתקנו את החוק. הדברים הגיעו עד לכדי כך, שכאשר יצחק שמיר הקים קואליציה עם החרדים והסכים לתקן את החוק להחזיר את ה’כהלכה’, מי שהתנגדו היו משה גפני ואריה דרעי, וכאשר נשאל מדוע אינו מתקן, הוא השיב כי הוא מחכה שהחרדים יסתדרו ביניהם, וככה לא תיקנו את החוק והובילו למצב שעד היום יש צרות בענין הזה
היה זה אז הרבי ה’לב שמחה’ מגור שהשבוע היארצייט שלו, שאמר, מזל שהרבי מחב”ד לא לוחם על שמירת השבת, מפני שאז הרב שך היה יוצא נגד שמירת השבת, היה אלו ימים שעל מה שהרבי מחב”ד אמר יום אמר הרב שך לילה, תקופה אפילה כזו עברנו באותן שנים
עברו מאז יותר מחמישים שנה, ועד היום לא הצליחו לתקן את החוק הזה, עשו כל מיני סיבובים איך שהגיור יהיה בידי הרבנות וככה שומרים על הענין, דבר שלא מבטיח כלל שזה יהיה אפשרי במצב כפי שחזינו השנה כאשר משרד הדתות היה בידי מי שביקש לסייע לרפורמים בתחום הזה
בנושא הזה אפשר לכתוב ספרים שלמים, הייתי פעיל מאוד במאבק הזה ועברתי על בשרי רדיפוות שקשה לתאר, השנאה היא שהובילה את מי שביקשו להרוס. הם שיחקו כאילו שמטרתם לתקן את העולם, כאשר במציאות מה שעשו היה הרס וחורבן. מי שיעבור על השבעים השנים האחרונות ימצא איך שאותם אלו הרסו דורות על גבי דורות, אפילו את הישיבות הם הפכו לסניפי מפלגות ולא עוד ישיבות כפי שהיו. לעומת הרבי שבנה ארגון כלל עולמי שכל עניינו ותפקידו להציל את היהדות להבטיח שכל יהודי יוכל לשמור מצוות
הרבי ראה למרחוק, כל צעד שלו היה בנוי לעוד עשרים ושלשים שנה, רק אז תפסו מדוע הוא עשה מה שעשה. בעוד שכל האחרים קלטו את הדברים מאוחר יותר. לא אשכח לעולם איזה רדיפות רדפו את הרבי מחב”ד שעסק בלקרב יהודים ליהדות, הם זעקו כי הרבי מכניס בני הנידה לכלל ישראל, והיום כל ליטאי שני עוסק בקירוב, והאם הם לא מכניסים בני הנידה לכלל ישראל? האם אורי זוהר לא היה בן הנידה?
כאשר נעבור על השנים נמצא משהו מדהים, כל מה שהרבי יזם שנים מאוחר יותר האחרים הלכו בעקבותיו, הבינו וקלטו כי רק כך מצליחים, אם הם היו שומעים בקולו אז יכלו להציל עוד מיליוני יהודים שנפלו לידי הרפורמים שהרבי לחם בכל כוחו ביצורים הללו וכבש את מרכזיהם. מי שיעברו היום בארצות הברית וברוב ריכוזי העולם היכן שלרפורמים היו מרכזים גדולים רובם ככולם כבר לא קיימים, חב”ד היא זו שרכשה אותם והפכו אותם למרכזי יהדות אורטודוקסית
החכמה הכי גדולה של הרבי הייתה, לא להתייחס לדבריהם ומעשיהם, על כל חירוף וגידוף שלהם הרבי בנה עוד בית חב”ד ועוד בית חב”ד, שיטת וגישה הרבי הייתה להרבות ב’חיוב’ ולהתעלם מן השלילה, רודפיו עסקו רק בשלילה, ולכן הם לא הצליחו להגיע לקרסולי קרסוליו בתחום כלשהו
חיים שאולזון
