מאת ויזניצער
מידי שנה לקראת ימי הרחמים והסליחות מתוערר בויז׳ניץ עניין הקיטל ,
הקיטל הינו אחד מפרטי הלבוש יקרי הערך מהבודדים שנשארו בדור זה, מכיוון שהאמדו”ר הראשון בשושלת בית ויז׳ניץ “האהבת שלום” עוד לבשו ומאז זה עובר מדור לדור אצל כל שושלת החסידות אשר יחסו לפריט זה חשיבות רבה כשרבוה”ק לבשו קייטל זה בתפילות הימים הנוראים ר”ה יוה”כ והושענא רבה,
אך דא אקא ששנה זו יהיה השנה השביעית שהקיטל ישכון אחר כבוד בכספת השמורה,
וכל זה כי מרן האדמו”ר מויזניץ המכונה בפי כל איש השלום אינו מוכן לקיים את צוואת אביו בעל “הישועות משה” אשר ביקש שקיטל זה ימשיך לבנו ממלא מקומו כ”ק אדמו”ר שליט”א (מרכז).
כשכתב בכתב ידו הריני מקנה זה בקנין גמור קנין מחיים
קנין שאף גורם לא יוכל להפירו ולטעון ענין זה לוט בערפל ואין פסק דין בענין
אין ולו דיין אחד שיראה צוואה זו ויפסוק שיש צד להקל בדבר
וזה הרי הסיבה שהוא לא מעיז ללבוש אותו כשהוא יודע שאין לו רשות להשתמש בזה ושהוא מפר את צוואת אביו ברי גלי
אל אף שזה שהוא אינו לובש אותו לא מצדיק את הדין ומדובר בהפרה בוטה של דין הצדק והמשפט של ההלכה הברורה
אך למי כל זה מפריע הרי יש שולם וכ”ק האדמו”ר מויזניץ (מרכז) לא יילך לדין לתורה
ושולם עלי נפשי
למותר לציין את עניין השלום המדומה השורר בויז׳ניץ כאשר מצד אחד טוענים אנשי מרן האדמו”ר מויזניץ (שיכון) שאדמור”ם הוא איש השלום בן בזמן שאחיו האדמו”ר וויתר על כל המוסדות והבניינים והלך מפני דרכי שלום ופתח הכל מחדש,
אך על הקיטל שזה הפריט מהירושה ההכי יקר אינו מוכן לוותר מכיוון שזה הסמל של ויז׳ניצע רבי בימי הרחמים ןכמובן שסגולות ייחודיות מונחות בקיטל אשר איתו העלו כל אדמורי בית ויז׳ניץ את התפילות.
ושוב אותו איש השלום אינו מוותר ומעדיף שלא ילך עם זה אף אחד מאשר שיקבל זאת לידו אחיו האדמור שליטא כמו שהורה בעל הישועות משה,
וכל זה בבחינת “גם לי גם לך לא יהיה”.
ואם היה משוכנע שזה אכן מגיע לו כבר מזמן היה לבשו…..