דברים מתגלגלים ואתה אף פעם לא יודע למה ואיך ובעיקר מדוע, מה שקרה לי השבוע דבר שלא חשבתי על כך עד לרגע שדרכתי בהר הזיתים ואני רואה חסידי גור נוהרים לציון של הרבי ה’לב שמחה’ מגור, ואמרתי לעצמי, איך זה קורה, כל הנסיעה הזו לא תוכננה, גם הזמנים לא ידענו עד לרגע האחרון ממש שעות לפני הטיסה, והנה ביום היארצייט אני שם, יותר נכון הובילו אותי לשם
הגעתי לארץ לנחם את אמי שתחי’ שישבה שבעה על אחיה, הלכתי לקברו של אבי ז”ל לקיים מצוות כיבוד אב ואם בשלימות, ואני המום, ראיתי שם הרבה אברכים מגור ונזכרתי כי היום היארצייט של הרבי שכל כך אהבתי, אחד מחכמי הדור האחרון, רבי שידע לנווט בדרך חכמה ולנצח, ברור שלא יכולתי שלא לגשת לכמה דקות, ושאלתי את עצמי שוב ושוב מדוע גלגלו משמים שביום היארצייט אהיה שם
כתבתי הרבה על הרבי ה’לב שמחה’ והפעם אני מבקש להתעכב על חכמתו שזו לדעתי חסרה היום בגור, אם היו זוכים לחכמה שלו לא היה קורה מה שקורה. חכמתו הגדולה היתה לדעת היכן כן והיכן לא, ועל כולם לא לתקן או להכריח היכן שזה היפך הטבע והמציאות
האלימות היא הרסנית ואסורה, וטוב שיש מי בגור שמעניש את האלימים, אבל זה אינו מספיק, חסידים צריכים ללמוד ולהבין שמי שרוצה באמת את כבודו של הרבי האלימות פוגעת ברבי לא פחות מאשר במי שסבל את האלימות
עד לרגע זה אני שואל את עצמי איזה מסר הוא זה שמן השמים גלגלו שביארצייט של הלב שמחה אגיע לציונו למרות שלא תכננתי כלל, עד שהגעתי למקום הייתי כל כך עסוק בענייני הפרטי בכיבוד אב קברי אבותיי, ורק בזכות החסידים שראיתי נוהרים לציונו נזכרתי ונתתי קפיצה, כן היום זה היארצייט
עדים שמים וארץ כי למען כבודו של ה’לב שמחה’ מסרתי נפשי בכמה מצבים ותחומים, עד כדי שלאחר שעזבתי את הארץ חזרתי – גם אז לכמה שעות בלבד – לעשות לו טובה אישית, כאשר הוא היה זקוק לקולי בישיבת מרכז אגודת ישראל שהייתי חבר בה
הרבי ה’לב שמחה’ חסר לנו בדורנו, בחכמתו הוא היה מונע הרבה מצבים שנלקענו אליהם אך ורק מפני שאין היום מבין חברי מועצת גדולי התורה מי שראייתו רחוקה ולטווח ארוך, הוא היה חכם, וידע למנוע מצבים שעלולים היו למוטט את העולם החסידי, הוא זה שלחם את מלחמתה של חסידות הוא זה שראה כיצד אסטרטגים ליטאים ישבו ותכננו איך לחסל את העתיד החסידי בישראל, ובזכותו זה עצר, הוא עשה לזה סוף
הוא זה שהשקיע הרבה כח לעצור את ההסתה הליטאית בבנות שלא לרצות בחורים חסידים, גור ועוד כמה חסידויות סבלו סבל נורא כאשר הבנות למשפחות חסידיות רצו רק ‘בני תורה’ שהיו אז עם בלוריות של חצי מטר, בשל ההסתה של המחנכות להתחתן רק עימם וחלילה לא עם מי שלמדו בישיבות החסידיות
הרבי הלב שמחה, בזכותו החסידות בארץ ישראל קיימת, אנו חייבים לו חוב גדול
חיים שאולזון
