מאת אבי הרן
הישיבות הכלל חסידי, חיי תורה בביתר, אורייתא בירושלים, תורה לשמה בבני ברק. הישיבות של החצרות. ברכת אהרן של חסידי בעלז בירושלים, שיעור ד’ של חסידי צאנז בנתניה,
פרוייקט מיוחד (מאמר ראשון בסידרה)
אבי ערן
תופעה מרנינת לב מצד אחד אך גם קורעת לב, מה שלא היה בשנים עברו הופך והיה לנורמה. עולם הישיבות כידוע מורכב משני הגילאים, ישיבות לצעירים מה שנקרא בז’ארגון הישיבתי, ישיבות קטנות, משנות ה14 ועד שנות ה17, ישיבות גדולות לשנות הבחרות החל מגיל 17 ומעלה.
בישיבות מקובל כי הגיל המבוגר יותר, והכוונה, שכבר עבר את שיעור ג’, עובר לקיבוץ הנמצא בתוככי הישיבה. בקיבוץ נמצאים ושוהים החל מגיל 20 ועד שירחם ה’ ויוציאנו מבחרותו אל השלב של נישואין בשעה טובה ומוצלחת.
אין זה סוד כי מרבית הישיבות לא השיגו את הכלים המתאימים לציבור בחורים בגיל הזה, נצטט את הבחור בן ה24 אלימלך פינקלהויז שמסכים להיחשף ואומר לנו, תראה, רוב החברים שלי התארסו ונישאו מזמן, ואני נשארתי עם מתי מספר בגיל שלי, מסגרת רגילה שתתאים לי אין עם כל הרצון של הצוות שדוקא מאוד איכפתי, להיכנס לכולל, לא רצוי בעודי בחור, לא ארגיש שם שייך, הם ידברו על ילדים וטיטולים, ואני אנא אני בא. הרגשה של זרוק מכל הכיוונים.
זה ההרגשה של הבחור המתבגר, ואין כל פלא שהרגשות אלו מולידות יחס שוה של תסכול ותסבוך מסוים, מה שיכול להתנקם באישיותו.
לאחרונה גם רווחת תופעה בה הישיבות הגדולות סוגרות את הקיבוץ, ועשרות בחורים בגיל המבוגר מוצאים את עצמם בבעיה קשה של מציאת מקום הולם.
לא עוד. ישיבות מיוחדות לגיל הקיבוץ צצו ועלו על פני השטח כאשר כבר ידוע על עוד ועוד מיזמים בתחום.
חסידי בעלזא זוכים לישיבה מיוחד לגיל הקיבוץ “ברכת אהרן” כאשר ראש הישיבה הוא הגאון הרב אברהם דירנפלד שליט”א עתיר תוארים בבעלזא. כ”ק האדמו”ר שליט”א כבר זיהה את הבעיה לפני כעשור ולכן פקד על פתיחתו, בתחילת השנה נמצאים במסגרתו כארבע מאות בחורים, ואילו לקראת סוף השנה נשארים רק כמאה בחורים אחרי שרובם הגיעו לברית האירוסין והנישואין.
כמו כן חסידי צאנז בקרית צאנז בנתניה נצטוו לפני ארבע שנים ע”י האדמו”ר שליט”א לפתוח “שיעור ד’” בו לומדים בחורים הקיבוץ, ובמסגרתו גם כמאתיים בחורים, ראש הישיבה הגאון הרב הלברשטאם שליט”א מקדיש זמן רב מזמנו להצלחת הפרוייקט. והצלחת הישיבה נזקפת רבות לזכותו.
המהפך הגדול בתחום זה היה כאשר לציבור הכלל חסידי נוסד לפני כשבע שנים ישיבת אורייתא על ידי כמה עסקנים צעירים ובראשם רב הפעלים הגאון הרב חיים שמרלר שליט”א שכבר הקים כמה מיזמים רציניים לציבור התורני, הגפן בתחום השידוכים, ושערי הוראה בתחום ההוראה והלימוד, בישיבה מסתופפים כמאה וחמישים בחורים מכל החוגים. כיום מכהן בראשות הישיבה הגאון הרב מנחם קליין שליט”א האדמו”ר מאונגוואר, לאחר שהרב שמרלר עזב והקים את ישיבת חיי תורה כדלהלן. מנהלה של הישיבה ומהמיסדים הרב דוד שפר שמכניס כוחות גדולים להצלחת הישיבה, מוסר על עשרות בחורים הממתינים להיכנס לישיבה. יש גבול כמה בחורים אני יכול להכיל. הישיבה מפוצלת בשני מבנים לפי הגילאים.
ישיבה נוספת שהוקמה לפני חמש שנים על ידי הרב יוחנן גומבו שליט”א בבני ברק היא ישיבת תורה לשמה ומכהן בה בראש הישיבה הגאון הרב אליעזר דוד שפירא שליט”א חתנו של כ”ק האדמו”ר מצאנז זצוק”ל. ומחבר ספרי הלכה מאוד חשובים. בישיבה מסתופפים קרוב לשמונים בחורים מכל החוגים. מנהלה של הישיבה הרב גומבו מוסר כי מחוסר מקום אנו נאלצים לדחות עשרות בחורים המתדפקים על הדלתות.
לפני כשנה הוקמה ישיבת חיי תורה בירושלים ולאחר מכן עברה לשכון בביתר בראשותו של הגאון הרב חיים שמרלר שליט”א ואחר כשנה הגיעו להישג מרשים ומדהים במאה בחורים מכל החסידויות. כאשר הרישום גובר והולך לקראת חודש אלול הבעל”ט. מנהלה של הישיבה ומהמיסדים הרב יעקב הולצמן שמקדיש ימים ולילות להצלחת הישיבה, מציג למעלה ממאה טפסי רישום חדשים, אולם לרגל הרמה הגבוהה של הישיבה אנו נאלצים לבחור את מעט הכמות ורב האיכות.
בעוד שבישיבות שהוקמו בתוככי החצרות נאלצים להכניס את כולם, אבל רק מאותה חצר, בישיבות הכלל חסידי אינם מחויבים לנוהל זה, ועל כן המבחר הוא יותר גדול, מה גם שהדלת פתוחה לכל החסידויות.
ברור עד מאוד כי בישיבות הללו חובה להתעסק עם השידוכים בגיל המבוגר, ולשם כך נדרשים אנשים מיוחדים המיומנים בתחום עדין זה, מה שמוסיף עוד לתקציב המצומק של הישיבות.
מהפך אדיר בתחום השידוכים אכן נרשם מיום היווסד ארגון הגפן אשר הביא בשורה טובה לאלפי הממתינים בתור.
אבל ניתן לומר בודאות כי הקמת אלו הישיבות הביאו למרווח נשימה עמוקה וארוכת טווח למאות הממתינים ליום שמחתם. אינו דומה בחור הנמצא יחד עם חבירים רבים כולם באותה סירה וחבירים למצוקה, לבחור הנאלץ להתמודד יחיד בתוך חברה צעירה יותר, עם כל הניואנסים הדקים והכואבים.
