הטעות של דרעי – הוא נכנע במשך שש שנים ושילם את המחיר

הוא יצא בהתקפה על עינוי דין ובזה הוא צודק, אבל הוא לא בן יחיד ככה עושים היום לכל פוליטיקאי, ואם אינו מאמין שישאל את ליצמן. הטענה האחרת שעשו לו מה שעשו רק בגלל שקוראים לו מכלוף, לאו דוקא, הרבה אשכנזים יושבים בבית הסוהר  על עבירות מס. אבל לא על זה אני בא בשורות אלו

במשך של שש שנים אריה דרעי ישב ושתק, שיחק משחק של כניעה, לא איפשר לחבריו לתקוף את הפרקליטות נפל לידיו של מנדלבליט שהחזיק אותו בגרון עד ליום האחרון שלו במשרה, ולא די בכך, דרעי לא העיז לתקוף את מנדלבליט אפילו לא ביום האחרון שלו רק למחרת הוא פתח בהתקפה, הוא המתין לגזר הדין שהיה פחות או יותר ברור מראש. השאלה היא מדוע הוא שתק למנדלבליט על עינוי הדין מדוע הוא לא קרא למלחמה עליו. העניין הוא כי ברור היה לו שאז ימצה עמו את הדין וזה לא יהיה לטובתו

ובכל זאת, השאלה היא האם מותר היה לדרעי להפקיר את עצמו וסיעתו ורבים אחרים שחששו לתקוף אותם. ליצמן למד ממנו גם הוא שיחק את אותו משחק ואמנם גמר במחיר קל יחסית, אבל זה קרה בגלל סיבות אחרות. המציאות הזו שהיועץ המשפטי מסוגל היה להחזיק פוליטיקאים חרדים במשך שנים בגרון זועק לשמים, ואשמים לא מנדלבליט והפרקליטות אלא השותקים מי שאיפשרו להם לעשות זאת, ובמקרה שלנו מדובר באריה דרעי

השאלה עתה מה יעשה דרעי בשביל שזה לא יקרה לאחרים, איך מונעים עינוי דין, מדוע שלא יניח הצעת חוק לפיו היועץ המשפטי ופרקליט המדינה מוגבלים בזמן שהם יכולים למשוך. אם דרעי לא ייאבק בתחום הזה, הנאום שלו בעיני פוליטי בלבד ואין לו כל ערך, רק מעשים יוכיחו אם דרעי גם מתכוון או שביקש רק להשיג נקודות במשחק הפוליטי שלא יאריך זמן והוא ללא כל תועלת מפני שכרגע לא נראה כי אנו בערב בחירות

חיים שאולזון