זה קרה בכמה מקומות ובבית שמש זה בלט. שר הדתות הבין כי בעיר חרדית צריך ראש מועצה דתית חרדי, אבל הוא ביקש כי המועמד יבחר בהסכמה בין כל הסיעות החרדיות, וכאן הוא ניצח את החרדים, מה שהוא ידע כי החרדים לעולם לא יגיעו להסכמות ואינו צריך יותר כלום, והוא מינה דתית לאומית מי שהיא חצי דתיה לובשת מכנסיים היא תהיה ראש המועצה הדתית של העיר החרדית בית שמש
אין לחרדים אוייב גדול יותר מן החרדים עצמם, המריבות הפנימיות השנאות והרצון לכופף את האחר היא אשר הורסת את הפנים החרדי. החילונים אינם זקוקים להלחם בחרדים מפני שהחרדים עושים להם את העבודה, אין לנו את היכולת ליצור אחדות פנימית, ומה לנו יותר מן הנעשה בכל חלקי היהדות החרדית, אין פינה אחת אשר אין בה מחלוקת ובעיקר פילוג
האם מישהו לומד לקח מן התוצאות? קחו את בית שמש, כאן הפסדנו ראש מועצה דתית חרדי רק מפני שש”ס התעקשה שזה יהיה מועמד שלה, הסיעות האחרות תבעו גם הם מועמד משלהם בטענות משלהם, ובמקום למצוא מישהו מוסכם מבחוץ שייצג את כל החרדים זה אולי היה הפתרון הטוב ביותר מפני שכולם היו מרגישים שהיושב ראש הוא שלהם, לא רוצים לשמוע על כך, מבקשים לכופף את האחר, וזו הסיבה מדוע שהחילונים אין להם מה לדאוג מכך שהחרדים בעוד פחות מחמש עשרה שנה יהיו שליש מן האזרחים בישראל, גם אם החרדים יהיו חמישים אחוז הם יהרסו את עצמם מבפנים מפני שאף אחד לא יפרגן לשני
חיים שאולזון
