כאשר קורה משהו בפעם הראשונה אפשר להמליץ יושר כי לא ידעו לא התכוננו לא חשבו שיקרה דבר או מצב כזה, אבל כאשר זה חוזר על עצמו בכל שנה ולא עושים דבר, זה מראה כי משהו חולה מאוד בעסקונה החרדית, לא נמצא מכל החכי”ם מי שימצא פתרון לבעיית חג הפורים בכמה מקומות ששם התחבורה קורסת, סימן שאין להם ענין בציבור יש להם ענין בעצמם
עד לפני זמן לא רב היה אורי מקלב סגן שר התחבורה שטיפל בכל הקשור לתחבורה הציבורית אצל החרדים, איך זה שהוא לא סידר באופן קבוע שבפורים השירות יהיה טוב ומהיר יותר, בימים שיש כל כך הרבה נוסעים מסדרים שיהיו יותר אוטובוסים בזמנים תכופים יותר. מציאות היא שגם כאשר הוא היה סגן השר שטיפל בתחבורה החרדית, בפורים היא הייתה גרועה מאוד לא הצליחו להתמודד עם הצרכים
משה גפני הוא חבר וידיד מאוד קרוב עם מרב מיכאלי שהיא שרת התחבורה, איך זה שהוא לא דאג לפני פורים שמשרד התחבורה יתגבר את השירות בכל הריכוזים הידועים כעמוסים מאוד בפורים. האם הוא בכלל חושב על צרכי הציבור או שזה כלל לא מעניין אותו, הקריירה האישית שלו זה מה שמעניין אותו, הוא דואג שלבנו יהיה ג’וב מצויין אבל לא ידאג שלציבור יהיו אוטובוסים עם מה להגיע מעיר לעיר
גם החכי”ם האחרים לא פטורים היו מלטפל בנושא, הכוונה לנציגי ש”ס ויהדות התורה. בערב בחירות כולם יטענו כי הם ראויים ויבקשו להצביע להם, אבל בשעת מעשה כאשר צריכים את עזרתם הם נעלמים ולא קיימים. הם נוסעים במכוניות פרטיות ועם נהג צמוד להם אין בעיה להגיע ממקום למקום וכאן הבעיה. אם גם הם היו צריכים לנסוע באוטובוסים הכל היה נראה אחרת, הם היו עושים בטוח שיהיו מספיק אוטובוסים לכולם
חיים שאולזון
