מה שצריך לעניין כל יהודי חרדי המשתתף בבחירות ומי שרוצה להבטיח כי הנציגות של היהדות החרדית תהיה חזקה, הוא באיזה מצב נביא את מקסימום הקולות. במצב הנוכחי אנו יודעים כי אין סיכוי להצליח. אנו דוגרים שנים באותו מספר, והסיכוי לעלות קלוש, מי שמרוויחים מן המצב הזה הם כמה מפלגות שאורבות לחרדים ומכניסים לפחות שניים עד שלשה מנדטים מקולות של חרדים, רק זעזוע רציני כזה שיגרום לציבור לצאת ולהצביע, זה מה שיביא את הישועה ויגדיל את הכח האלקטרואלי של החרדים
הרבה מרכיבים לנושא הזה. ראשית האידיאולוגיות שמתנגשות זו בזו, מצד אחד שונאי חסידים בנשמתם, מי שלחמו בחסידים במשך שנים ובמיוחד בכמה חסידויות, מן העבר האחר חסידים שאינם אהובים על קבוצות אחרות, קל מאוד בימינו להתחמק ולא להצביע ל’יהדות התורה’ בטענה כי הנציגות הזו אינה מתאימה למצביע. אסור לשכוח כי ‘מועצת גדולי התורה’ החסידית מייצגת בקושי בין 15 לעשרים אחוז מכלל החסידים, רוב רובו לא מיוצג שם, ואין כח חזק שיוכל לחייב את הציבור להצביע ל’יהדות התורה’. קחו לדוגמא את חב”ד ברסלב קרלין ועוד כמה מן הגדולים אלו יחד מונים יותר מכל מה שמייצגים חברי ‘מועצת גדולי התורה’ בימינו יש מספרים מדוייקים כמה יש לכל קהילה, וכל עוד זה המצב מדי בחירות נפסיד עוד ועוד קולות שיעדיפו מפלגות לא חרדיות
מן הנסיון למדנו כמעט בכל מקום, היכן שהמאבק בין אידיאות ובעיקר בין חסידים ומתנגדים, כולם מתגייסים וההצלחה היא גדולה. בתשמ”ט התפלגה אגודת ישראל, הרב שך הקים את ‘דגל התורה’, הוא היה בטוח שהליטאים יכניסו כפול מן החסידים, היו לחסידים ולמתנגדים יחד רק 4 מנדטים, ובעקבות ההתפלגות, אגודת ישראל החסידית הכניסה לבד 5 מנדטים, ודגל התורה הליטאית 2 מנדטים, וככה קפצנו מארבעה לשבעה. והשאלה שהכל שאלו איך קרה דבר כזה. והוא פשוט מאוד, ברגע שהמאבק היה חסידים ומתנגדים, חסידי חב”ד כולם הצביעו לאגודת ישראל ועוד חסידים מקהילות אחרות שלא רצו לתמוך באגודת ישראל דאז שהייתה מאוחדת חסידים ומתנגדים והכניסו מספר שהוכיח כמה קולות חרדים לא מצביעים ל’יהדות התורה’
בעבר האחר אצל הליטאים שבקושי הכניסו את השני היו אלו על קולות בודדים יחד עם חסידי בעלזא שתמכו בהם, שהכריעו והכניסו את השני, גם הם הוציאו אז את ה’עדה’ניקים’ מן הבתים. לדוגמא, מנחם גרליץ חתנו של מזכיר העדה החרדית שלחם בכל השנים בבחירות וטען כי אסור להשתתף בהן הוא זה שניהל את מערכת ההסברה למען ‘דגל התורה’ והוציאו אלפי עדה’ניקעס מי שמעולם לא הצביעו והפעם הצביעו ל’דגל התורה’. גם סאטמאר והקנאים ואחרים סייעו ‘לדגל התורה’ הם האמינו כי הולכים לקבור את אגודת ישראל שהייתה שנואת נפשם
בשביל להצליח במערכת בחירות כזו אנו זקוקים למלחמה של ממש בין אלו לאלו, ואז כל הקהילות מתייצבות למערכה. אגודת ישראל תיאלץ להציב מועמדים שמקובלים על הציבור ולא כאלו שדוחים מפני שאז זה בעייתי, התקווה היא כי במצב כזה יבינו בגור שהם צריכים להחליף את נציגם, ואייכלר ייאלץ להתחייב כי בנושאים מדיניים הוא לא יתמוך בשמאל, מפני שאז אנו בבעיה. בבחירות בתשמ”ט אייכלר היה בצד של דגל התורה בעלזא הלכה יחד עימם ואחר כך פרשו מהם
הפיצול היא הסגולה הכי טובה להצלחה במצב הזה, אם נלך יחד אנו מוותרים מראש על כמה מנדטים, אין עוד את הכח של פעם לחייב את הציבור לשמוע ל’מועצת גדולי התורה’ שאינה עוד מועצה שמחייבת את הכל. לפני הפיצול הייתה מועצה אחת וממילא היא הייתה חזקה, אחר כך זו התפצלה, ומאוחר יותר גם הספרדים הקימו מועצה משלהם, וככל שיש יותר מועצות כאלו השפעתן קטנה
במצב שנוצר אולי כדאי לנסות את הפיצול הזה, זה יגביר את כוחנו. בפוטנציאל יש לחסידים יותר מהליטאים. הסיבה שהחסידים נופלים זה אך ורק מפני שהיא מורכבת מיצורים וסיעות שסולדים מהם. ברגע שזו תהיה נקיה וכזו שיוכלו לחיות עימם כולם יצביעו וירצו לחזק אותם, במיוחד כאשר מדובר במאבק נגד המתנגדים
זו תהיה מערכת בחירות סוערת, ומה שטוב יהיה, יעסקו בקורה אצל החרדים ולא אצל החילונים. הטעות הבסיסית של הנציגות החרדית שהם עסוקים עם חילונים במקום להיות עסוקים עם בעיות פנים חרדיות. זו הזדמנות פז להחזיר את העולם החרדי לשפיות, מערכה כזו תחזיר חיים לעולם החרדי שכבר עשרות שנים אינו יודע מערכת בחירות רצינית, בגלל חוסר השיוך של החרדי ל’יהדות התורה’ מדובר במפלגה שאין לו שמה כל השפעה, מקום שבכלל לא רוצים לשמוע ולהבין אותו, מחייבים אותו בכח הרבנים ל’ועשית ככל אשר יורוך’ יורקים על ה-ג’ לפני שמכניסים אותו לקלפי. במצב של מערכת בחירות בין חרדי הכל ישתנה, והלואי ונזכה שיחזרו הימים הטובים, זה בריא וחשוב לציבור שרק ככה הנציגים ייאלצו להתחשב בו ולא לזלזל בו כפי שזה קורה בימינו
חיים שאולזון
