אני אוהב אותו, ומכיר אותו לפחות שישים שנה, כאשר התחתנתי בתחילת שנות הלמ”דים למדתי בכולל, ובערב הייתי עובד במשרד של מחנה בני תורה אותו ניהל אחיו ר’ אורי אזרחי, אהבתי את הסטייל החברונאי המקורי שלו, הוא היה והינו נואם בחסד עליון, וידע לעשות מהכל לומדות
גם עתה כשעוסקים אנו בפילוגם של החרדים בירושלים, ר’ ברוך מרדכי יודע איך געבן א דריי מיטן פינגער (לסובב עם האצבע) ולהוכיח כי אין זה פירוד אלא אחדות, זה מזכיר לי מישהו היכה חבר מכות רצח, שאלו אותו היתכן והוא אמר, מה, הכיתי אותו הלא נישקתי אותו? כן, אצל אותו אחד מכות זה נשיקות, ואצל ר’ ברוך מרדכי פירוד זה אחדות
בניגוד לכל אחד אחר שהיה מדבר כך הייתי יורד עליו, לא כאן, כשר’ ברוך מרדכי אומר את זה אני נהנה זה גורם לי לחייך וליהנות, ובשביל זה בלבד מגיע לו יישר כח
נזכיר כאן לר’ ברוך מרדכי שעשרות שנים לא צירפו אותו ל’מועצת’ מפני שהיו אלו אותם מי שהוא מתחבר אליהם היום שטענו כי הוא לא פרומער מספיק הוא יותר מדי מודרני בשבילם, הוא מריח מדירדוארנד ולולא המלחמה שפרצה עם ר’ שמואל אויערבך שלחם בכל כוחו נגדו עד היום הזה הם לא היו סופרים אותו
באגודת ישראל לא שכחו אותו ותמיד ניצבו לצידו דוקא כאשר דגל התורה לא צירפה אותו למועצת שלהם
חיים שאולזון
