לא היה זה פלא כאשר הגיעו להזמין אדמורי”ם חסידים לכינוס הליטאי ב’יד אליהו’ שרוב רובם החרימו ולא הסכימו להיות שם. גם אם נכון שכמה היו בחו”ל אבל שמחתם היתה גדולה שלא היו צריכים להכנס לבוץ הזה. כאשר ערכו כינוס בירושלים לשם לא הגיעו גדולי הליטאים, ובואם של האדמורי”ם לכינוס הליטאי היה הכשר להחרמת חסידים
פלא הוא על אותם בודדים שהגיעו, נכון, כיבדו אותם לשאת דברים, ואחד מן הקרובים לאדמו”ר שהשתתף אמר לנו כי אם הם היו יודעים כי לא יהיו עוד אדמורי”ם הרבי שלהם לא היה הולך, הוא חשב שכולם הולכים. לא יתכן לאפשר להם להחרים את כינוסי החסידים ושירצו שהחסידים יבואו אליהם. הראשונים כאן שהחרימו היו הליטאים, אף אחד מגדוליהם כולל מי שגרים בירושלים לא הגיעו
הליטאים מאוד רצו שיהיו כמה אדמורי”ם בכינוס שלהם על מנת לטהר את השרץ. זה שנים שהם עובדים על כך ש’גדולים’ יש רק בעולם הליטאי, וכי לחסידים אדמורי”ם ולא גדולים. את השקר הזה חייבים לנפץ ולהלחם בו שיידעו ויבינו שעם כל ההערכה שיש לכל גדול שלהם, הגדולים החסידים לא נופלים מהם. גם אם יטענו על חסרונות בגדול חסידי זה או אחר, לא חסרים חסרונות אצל הגדולים הליטאים ואם יבקשו אתן להם רשימה ארוכה
אותם מי שהלכו נתנו יד לאחד הפשעים הגדולים של רצון ליצור תדמית מעוותת כאילו שרק אצל הליטאים בעלי סמכות על, וכי החסידים נכנעים לליטאים. האדמו”ר מבעלזא בא והשתחווה לגדולים הליטאים ונתן יד למגמה הנבזית הזו, זה המשך לתשמ”ט ומעשיו אז
חיים שאולזון
